לפני יותר מ-60 שנה, שושנה שדמי חינכה ולימדה את ילדי נצרת-עילית בבית הספר "עצמון". הילדים של פעם לא שכחו את דמותה, והגיעו לחגוג לה יום הולדת 100 בבית הדיור המוגן בתל-אביב, שבו היא חיה.
"זה היה פנטסטי, מרגש ונהדר", סיפרה שדמי הנרגשת, "הם שומרים איתי על קשר עשרות שנים אחרי שהפסקתי ללמד אותם. התלמידים לשעבר פנו לעובדת הסוציאלית של הבית שאני חיה בו וקבעו איתה את הכל: הכינו אולם, הביאו אוכל, קישוטים, עוגות ובעיקר אהבה".
1 צפייה בגלריה
שדמי (שלישית מימין בשורה התחתונה) ותלמידיה לשעבר חוגגים. "קיבלתי אהבה וקומפלימנטים"
(צילום: באדיבות עיריית נוף-הגליל)
"שושנה הייתה מנהלת בית הספר וגם לימדה אותנו חשבון", מספרת גילה מרטין מרמת ישי, תלמידה לשעבר בת 69, "היא הייתה המפלט לכל הבעיות שהיו לנו. אם הועפנו מהכיתה – מצאנו את הנחמה אצלה. תמיד ידעה לתת חיבוק ולהרגיע. היא אישה יוצאת מהכלל, אדם חם שיודע לתת מעצמו. רעדתי מרוב התרגשות כשחגגנו איתה".
אריה אקרמן בן ה-70 סיפר: "שושנה הייתה המנהלת שלי משנת 1962, במשך שמונה שנים. גדלו אצלה תלמידים איכותיים. זה היה מפעל החיים שלה. עצמון היה בית ספר עם ילדי עולים מעשרות מדינות, והיא ידעה בחוכמת חיים נדירה לשלב בינינו, לגרום לנו להרגיש מאוחדים. מעולם לא נתקלתי בכזאת אשת חינוך מדהימה. מעולם לא שמעתי על מנהלת או מורה שהותירה כזה חותם גדול על אלפי ילדים. בזכותה העיר הצמיחה דור של רופאים, מהנדסים, מורים. במקרה שלי היא לא כל כך הצליחה כי נהייתי שחקן כדורגל, אבל היא עודדה אותי גם כשבחרתי במסלול הזה".
רונן פלוט, ראש עיריית נוף-הגליל (לשעבר נצרת-עילית), מספר ש"גדולתה של שושנה התבטאה בכך שהתייחסה לכל תלמיד ותלמידה כאילו היו ילדיה הפרטיים. היא דאגה להם, ידעה כל דבר שעובר עליהם והייתה עבורם אוזן קשבת, תומכת ואוהבת. המחווה של תלמידיה, בעצמם בני שבעים, מעידה על הקשר המיוחד והאהבה שרחשו לה".
שושנה, מתברר, נערצת בעוד מקומות. "לפני נצרת-עילית, בין 1952 ל-1960, עבדתי באשקלון", היא מספרת, "לפני שבועיים הגיעו 25 תלמידים לשעבר מאשקלון וגם הם חגגו לי יום הולדת. קיבלתי לאחרונה המון אהבה וקומפלימנטים מהתלמידים שלי".
