כסוכי ירושה עלולים לגרום לקרעים משפחתיים עמוקים ולהליכים משפטיים ממושכים ויקרים. לא בכדי סדרת הטלוויזיה "יורשים", שהמחישה זאת היטב, זכתה להצלחה רבה. לכן חשוב לערוך צוואה ולנסח אותה כך שתמנע סכסוכים. באמצעות עו"ד בעז קראוס, המתמחה בדיני ירושה וצוואות, ועו"ד בן ציון פיגלסון, האפוטרופוס הכללי והממונה על ענייני ירושה במשרד המשפטים, גיבשנו מדריך המסביר איך לעשות זאת.
חלוקת הירושה: הדרך הפשוטה למנוע סכסוכים היא חלוקה שוויונית של הרכוש בין הילדים. עם זאת, מסביר עו"ד קראוס, "במקרים מסוימים הורה ירצה לבצע חלוקה לא שוויונית מסיבות מוצדקות, כמו למשל תמיכה מיוחדת בילד בעל צרכים מיוחדים, או הכרה בתרומתו המיוחדת של אחד הילדים לעסק המשפחתי, או שיש ילד שנקלע לחובות והוריו כבר העבירו לו כספים רבים עוד בחייהם, או שהם רוצים למנוע מצב שנושים יעקלו את חלקו בירושה".
הסבר והנמקה: כאשר מחליטים על חלוקה לא שוויונית, חשוב להסביר את הסיבות בצוואה. הנמקה ברורה יכולה להפחית את תחושת העוול ולהקטין את הסיכוי לסכסוכים. עם זאת, לעיתים הסברים משמשים בסיס להתנגדות לצוואה, בטענות שחלה טעות בהסברים או שהמציאות השתנתה. לפיכך חשוב להדגיש כי הצוואה תעמוד בתוקפה גם אם יתברר שההסברים שגויים או אינם רלוונטיים עוד. לדוגמה, אדם מצווה את עיזבונו לאחד משני ילדיו, ומסביר שלילד הנוסף כבר נתן בחייו. לאחר פטירתו, עלול הילד הנוסף לטעון שההורה טעה וכי בפועל לא נתן לו, או נתן לו מעט, ולבקש לבטל את הצוואה.
ניסוח ברור ומדויק: צוואה צריכה להיות מנוסחת בשפה ברורה ומדויקת, ללא מקום לפרשנויות. ניסוח מעורפל עלול לגרום לסכסוכים בין היורשים. לכן מומלץ להיעזר בעורך דין המתמחה בתחום זה. לדברי עו"ד פיגלסון, "אם בצוואה מוזכרים נכסים ספציפיים, יש להקפיד על זיהוי מדויק ומלא שלהם (לדוגמה, במקרקעין – גוש וחלקה)". הקפידו לכלול מספרי תעודות זהות של כל מי שמוזכר בצוואה. אם רוצים לשנות את הצוואה – יש לכתוב צוואה חדשה.
התייחסות לכל היורשים: חשוב להתייחס בצוואה לכל היורשים הפוטנציאליים, גם אם הכוונה היא לא להוריש להם דבר. התייחסות מפורשת מונעת טענות עתידיות על השמטה בלתי מכוונת או על שכחה, אומר עו"ד קראוס. יש לחשוב גם על ההיבטים הבעייתיים שעלולים להיווצר מהורשת נכס במשותף לכמה ילדים, ולשקול פתרונות אלטרנטיביים, מוסיף עו"ד פיגלסון. לדבריו, "אם אתם מבקשים לחלק נכס בין מספר זוכים, עדיף לציין את החלקים בשברים פשוטים ולא באחוזים, כדי להגיע לחלקים שווים בדיוק. כמו כן, אם מפרטים בצוואה נכסים ספציפיים, יש לכלול סעיף שאומר מה ייעשה ביתרת הרכוש".
מינוי מנהל עיזבון ניטרלי: עו"ד קראוס מציין כי במקרים של רכוש מורכב (כגון עיזבון שכולל חברות, מניות בחברות זרות) או כאשר קיימים יורשים רבים שההתנהלות מצריכה שיתוף פעולה של כולם, וכן במקרים שבהם קיימת מתיחות בין הילדים – מומלץ למנות מנהל עיזבון חיצוני וניטרלי. מנהל עיזבון כזה יבטיח חלוקה הוגנת וימנע סכסוכים. חשוב לקבוע בצוואה את זהות מנהל העיזבון, ושיהיה גורם שהמוריש יודע כי יפעל ברגישות ובתבונה בהתאם לרצונו, מתוך היכרות עם הנפשות הפועלות. מנהל עיזבון אינו חייב להיות עורך דין, אולם במצב שכזה יהיה עליו לשכור את שירותיו של עורך דין כדי לבצע פעולות משפטיות בעיזבון. תפקידו של מנהל העיזבון הוא לכנס את נכסי העיזבון, לשלם את החובות, להתגונן כנגד תביעות, ולבסוף לממש את העיזבון ולחלקו בין היורשים.
שיתוף הילדים בתהליך: במידת האפשר, כדאי לשתף את הילדים בתהליך תכנון הצוואה. שיחה פתוחה על הרצונות והציפיות יכולה למנוע הפתעות ואי-הבנות בעתיד. עם זאת, לעיתים שיתוף הילדים יכול לפתוח שיח שידרדר את היחסים המשפחתיים, ובמצב שכזה עדיף להימנע מכך. בכל מקרה, עו"ד פיגלסון מדגיש כי לזוכים (הנהנים מהצוואה) ולבני זוגם אסור להיות נוכחים ומעורבים במעשה עצמו של עריכת הצוואה במועד חתימתה.
עדכון הצוואה בהתאם לשינויים: החיים דינמיים, ונסיבות משפחתיות וכלכליות עשויות להשתנות. עו"ד קראוס מציין כי חשוב לעדכן את הצוואה בהתאם לשינויים משמעותיים כמו נישואים, גירושים, לידות או שינויים במצב הכלכלי. "בהתאם לפסיקה, צוואה אינה מתיישנת. לכן לעיתים הצוואה ישנה מאוד, ומצב הדברים בעת הפטירה שונה לחלוטין מזה שהיה בעת עריכת הצוואה. מקרה שנדון לאחרונה בבית המשפט העליון עסק בצוואה שערך אדם כשהיה צעיר, ובה הוריש את עיזבונו לאחיו. לימים נולדו לו בן ונכדים, אולם הצוואה נשכחה ממנו ולכן לא שונתה. למרבה הצער, המציאות המשפטית היום היא שצוואה יש לקיים גם אם התיישנה ונשכחה, והבן והנכדים לא ייהנו מהירושה".
שימוש בכלי תכנון בצוואה: חוק הירושה מאפשר לכלול בצוואה מנגנונים שונים שיכולים להבטיח את קיום רצונו של המצווה. למשל, הוראת "יורש אחר יורש": זו הוראה שבה המוריש מורה כי לאחר פטירת היורש הראשון, העיזבון יעבור ליורשים אחרים שקבע בצוואתו, ולא ליורשיו של היורש הראשון כפי שהיה קורה ללא ההוראה. דוגמה נוספת היא "יורש על תנאי מפסיק, או תנאי דוחה", כלומר היורש יקבל את העיזבון רק בהתקיים תנאי מסוים (כגון שיעלה לישראל), או לחלופין שהעיזבון יילקח ממנו בהתקיים תנאי מסוים (למשל שיעזוב את ישראל).
"לפעמים רוצים לחלק את הירושה באופן לא שוויוני, למשל כדי לתמוך בילד בעל צרכים מיוחדים, או מהכרה בתרומתו של אחד הילדים לעסק". חשוב להסביר בצוואה את הסיבות
