מאז שאובחן עם אוטיזם בגיל שנתיים ושמונה חודשים, איתן דויד (9) פגש קלינאית תקשורת פעמים בודדות בלבד.
לאורך השנים פשוט לא היו קלינאיות תקשורת זמינות במסגרות החינוכיות המותאמות שבהן למד. אמו, אלה כהן אבשלומוב, אומרת שכולן מעדיפות לעבוד במגזר הפרטי. "הוא ילד מהמם, שבעבר היה מדבר, מנשק אותי, מתקשר ומבין סיטואציות", היא מספרת, "אולם עם השנים הוא הפך מילד עם אוטיזם בתפקוד גבוה לילד בתפקוד נמוך, והפסיק לדבר".
לדבריה, ההידרדרות נובעת מהיעדר ממושך של מענה טיפולי, לצד יחס לא מכבד ולא מכיל שקיבל באחד הגנים, וכן מצד צוותים רפואיים. "אם היה מקבל טיפול ראוי, אולי זה היה מחזיר לו קצת את היכולות", היא טוענת. אלה פנתה גם למטפלות פרטיות, אך נתקלה בתורים ארוכים ובמטפלות שסירבו לקבל את המקרה. "היו כאלה שטענו שזה מקרה מסובך מדי", היא מספרת, "הייתה קלינאית תקשורת שראתה אותו פעם אחת ואמרה שהיא לא יודעת איך להתמודד עם המצב".
גם כיום, כשהוא נמצא בבית ספר לחינוך מיוחד, הטיפול שהוא מקבל רחוק מלהיות מספק. "הוא אמור לקבל טיפול רגשי, ריפוי בעיסוק, קלינאית תקשורת, אבל אין את כל זה", מספרת האם, "אנחנו רוצים שלפחות יעבדו איתו על דברים בסיסיים – להתלבש לבד, להיכנס לשירותים לבד, לאכול עם כפית, אפילו להדליק או לכבות את האור. הוא בן תשע, ואלה מיומנויות של ילד בן שנתיים, אפילו פחות. אני כועסת, ובעיקר חשה עצב נורא. זה ילד שהיה בתפקוד גבוה ונפל כי אין טיפול". היא משתפת כי לנוכח המצב, דודתו של איתן החליטה לאחרונה ללמוד בעצמה קלינאות תקשורת: "היא אמרה שאם לא עוזרים לו, היא תעזור לו".
מיאל בת השנתיים אובחנה עם אוטיזם בתפקוד בינוני בדצמבר האחרון. "אנחנו חסרי אונים", מספר אביה, מני, "אנחנו ממתינים כבר כמה חודשים לקלינאי תקשורת וריפוי בעיסוק. זה פשוט מתיש. בקופת החולים הכניסו אותנו לרשימת המתנה ואפילו לא ציינו כמה זמן זה ייקח. במקביל הפנו אותי למכונים שהם עובדים איתם, אבל שם זו המתנה של שנה ויותר. אין תורים זמינים גם במגזר הפרטי, ואנחנו כבר רואים את הפער שהולך וגדל בשל ההמתנה. זה לא פייר, ויש מאות הורים שמתמודדים עם אותה בעיה".
"בישראל יש מחסור של כ-2,500 קלינאיות תקשורת וכ-1,900 מרפאות בעיסוק", אומר עו"ד מיכאל זץ, מנהל חטיבת קהילה באלו"ט. לדבריו, הרפורמה שנעשתה לפני כחמש שנים במטרה לקצר תורים – נכשלה. "משרדי הממשלה לא פעלו בשביל להגדיל את כוח האדם במקצועות הבריאות שזה הדבר היחיד שיעזור", הוא מסביר, "התוצאה היא שלילדים אין מטפלים, ההורים עוברים למגזר הפרטי, נאלצים לשלם מאות שקלים על כל טיפול, ואז נוצר פער בין אלה שידם משגת ואלה שלא".
זץ מציין כי גם תחום האבחון לא מוסדר כפי שצריך, והורים ממתינים שנה ויותר לתורים במכון להתפתחות הילד: "הורים שאין להם כסף מחכים, והורים שיש להם כסף משלמים אלפי שקלים לאבחונים פרטיים".
אבחון רשמי של אוטיזם מחייב אישור משני גורמים: רופא (התפתחותי, פסיכיאטר או נוירולוג ילדים) ופסיכולוג התפתחותי. ד"ר שחר אורבך, מומחית לרפואת ילדים ורופאה התפתחותית בקופת חולים מאוחדת, מודה: "אם מישהו ינסה היום לקבוע תור לכל רופאה התפתחותית, הוא עלול להיתקל בזמני המתנה של יותר מחצי שנה". עם זאת, היא אומרת כי נעשים מאמצים להקדים תורים במקרים דחופים.
ממשרד הבריאות נמסר: “אנו מודעים למחסור במטפלים במקצועות הבריאות לנוכח עלייה בהיקפי האיבחון ופועלים במספר מישורים על מנת להרחיב את כוח האדם המקצועי בתחומים אלה. בימים אלו מנהל המשרד מו”מ עם ארגוני מקצועות הבריאות בתחום התפתחות הילד בנוגע לתוספת שכר למטפלים שיגדילו את היקף עבודתם בשירות הציבורי. כמו כן, פועל המשרד לעדכון מבחן התמיכה לקופות החולים בתחומים הרלוונטיים”.
לפי נתוני הלמ"ס, נכון ל-2023 חיו בישראל 68,197 אנשים שמוכרים על הרצף האוטיסטי. שכיחות התופעה נמצאת במגמת עלייה. "אם בעבר היינו נתקלים פעם או פעמיים בחודש בילד עם חשד לאוטיזם, היום יש מקרים שבהם מתוך ארבעה ילדים שאבדוק, אצל שניים יהיה חשד שהם על הרצף", מסבירה ד"ר אורבך. לדבריה, גורם מרכזי לכך הוא השיפור באבחון ובמודעות הציבור. ד"ר אורבך מדגישה כי אוטיזם הוא מצב מולד: "חשוב שהורים יורידו מעצמם את תחושת האשמה, כי אין מה שהם יכלו או לא יכלו לעשות".
