בדקה האחרונה של המשחק השלישי והמכריע בחצי גמר היורוקאפ, כשהתוצאה עמדה על 88:89 לטובת הפועל ת"א, עופר ינאי החליט להסיט את מבטו מהפרקט. הבעלים שלף מכיסו ספר תהילים והתפלל לניצחון או ל"נס" – שתי התשובות נכונות במקרה הזה. והיה מי שהקשיב לו שם למעלה: יש גמר אירופי היסטורי עם 92:94 מדהים בוולנסיה – חלום היורוליג קרוב להתגשם.
"אני בעננים", אמר ינאי בסיום. "ולנסיה קבוצה אדירה, עשר דרגות מעל כל יריבה שפגשנו, כולל מכבי ת"א", עקץ על הדרך כהרגלו. "רק כשנותרו 2.7 שניות לסיום והכדור היה בידיים שלהם, הרשיתי לעצמי להסתכל. ראיתי את ברונו קאבוקלו לוקח את הריבאונד, ומשם? ‘לא זוכר כלום, דוקטור’ – כולם קפצו עליי".
כשינאי הצהיר בתחילת העונה שהמטרה שלו היא אליפות, זכייה ביורוקאפ ועלייה ליורוליג, אף אחד לא לקח את הדברים יותר מדי ברצינות. אלא שכמעט שבעה חודשים אחרי – הפרויקט הגדול שלו נמצא במרחק נגיעה מהטופ האירופי. ביום שלישי הקרוב יפתחו האדומים את סדרת הגמר (הטוב משלושה) מול גראן קנאריה, כשהם מחזיקים ביתרון הביתיות ויארחו את המשחק הראשון (והשלישי, אם יידרש) בסמוקוב שבבולגריה.
"כשאמרתי שאנחנו הולכים לזכות ביורוקאפ, זה היה רציני", הבהיר ינאי. זו השנה הראשונה והאחרונה שלי כג'נרל-מנג'ר, ואפשר להתווכח על הציון שהייתי מקבל – היו החלטות טובות, היו פחות טובות – למדתי הרבה.
“היו לא מעט סערות בדרך, חלקן מיותרות. הסיפור המרכזי היה העזיבה של ג'ונתן מוטלי והחזרה שלו – בלעדיו לא היינו כאן. והוא לא חזר כי הכריחו אותו, אלא כי רצה. אחרי שחזר הקבוצה התגבשה וזה היה מדהים. אבל מעל הכל – הלב הגדול של כולם עשה את ההבדל".
כשינאי מדבר על סערות, הוא יודע בדיוק למה הוא מתכוון. רק לאחרונה הפועל ת"א חוותה טלטלה נוספת עם שחרורו של פטריק בברלי – אחד מהשמות הגדולים שהגיעו לכדורסל הישראלי. כשהבוס האדום נשאל אם זו הייתה נקודת המפנה של העונה, הוא ענה: "אני לא יודע. היו רגעים שהרגשתי כמה פטריק חסר לנו, בטח אחרי הפציעה של ים מדר. אני איש מנוסה בעסקים, אבל ספורט זה ביזנס קשוח פי עשרה מכל תחום אחר. ההחלטות צריכות להיות מהירות. עצם זה שבברלי הגיע להפועל היה ברכה – הוא העלה את קרנה של הקבוצה, התנהג למופת, מקצועית ואישית. אבל המצב פשוט לא היה טוב, והיינו צריכים להיפרד. זו הייתה אחת ההחלטות הכי קשות שלי, כי אני מאוד אוהב אותו. אני בטוח שגם הוא שמח בשבילנו".
“רוצה להביס את מכבי בגמר היורוליג”
גיבור המשחק שלשום היה ללא ספק מרקוס פוסטר, שקלע את סל הניצחון והבריק עם 22 נקודות. אך מי שקיבל את רוב המחמאות היה אנתוניו בלייקני, שסיים עם 32 נקודות ו-9 ריבאונדים. השחקן שנראה אולי הכי מאושר מכולם היה מדר שעלה לשחק עם פציעה בברך. ינאי התמוגג מההקרבה של הרכז: "בגיל 23 אתה חושב שאתה בלתי פגיע. ים לא היה מוכן לוותר למרות הסיכון הגדול. אמרתי לו שאני משבית אותו מול גראן קנאריה, והוא ענה לי 'תשכח מזה'. איך אמר לנו הרופא? חוץ מעמבה – הזרקנו לו הכל לרגל".
הקבוצה נחתה אתמול אחר הצהריים וזכתה לקבלת פנים חמה בנתב”ג. תומר גינת אמר: “עשינו דבר ענק, אבל יש לנו שבוע מאוד קשה ואתגר גדול. מחכה לנו יריבה חזקה בגמר, נבוא צנועים”.
מנגד, ינאי המשיך להתרברב: “המטרה שלי היא לעלות ליורוליג, להביס את מכבי בגמר ב-20-25 הפרש, אבל בשביל זה אנחנו צריכים מכבי טובה, שהיא תגיע לגמר, כרגע היא לא עושה פליי-אין. נקווה שגם הם ישתפרו, הכדורסל הישראלי צריך כמה קבוצות טובות. מקווה לראות גם את הפועל ירושלים ביורוליג, שיעשו את המהלך להגיש רישיון B ולהתקדם עם זה. הלוואי שיהיו בעונה הבאה שלוש קבוצות ישראליות ביורוליג”.
המאמן דמיטריס איטודיס סיכם: “אני יודע ששימחנו הרבה אוהדים ישראלים, לא רק של הפועל. מקווה שהאולם יהיה מלא והאוהדים ידחפו את השחקנים. זה מיוחד, זה היסטורי”.
ההתרגשות בקרב האוהדים האדומים היא אדירה. אמנם רק כ-2,000 איש יכולים להיכנס לאולם בסמוקוב, אך הרצון הוא לייצר אווירה ביתית ככל הניתן. במועדון מתכננים להוציא שמונה מטוסים, והמסע של הקבוצה יחל ביום ראשון הקרוב עם טיסה לבולגריה, ומשם לגראן קנאריה ברביעי. בתחילה שקלו במועדון להישאר בספרד ולערוך שם את ליל הסדר, אך בסופו של דבר הוחלט לחזור ארצה מיד לאחר המשחק ביום שישי, כדי שהשחקנים הישראלים יוכלו לחגוג עם משפחותיהם.
