בפני תת-אלוף (מיל') עידו מזרחי, מי שעמד בראש צוות התחקיר הצה"לי על הטבח במסיבת נובה, עמדה משימה חסרת תקדים בהיקפה: לברר את נסיבות אירוע הטרור הגדול והקטלני בתולדות מדינת ישראל. התוצאה, שהתפרסמה אתמול, משרטטת את שרשרת האירועים והכשלים שהובילו לרצח 378 אזרחים ואזרחיות, שוטרים וחיילים ולחטיפתם של 44 נוספים על ידי ארגוני הטרור ברצועת עזה.
בסופו של דבר, היה זה חייל בן 19 בחופשה, שבילה במסיבה באותו בוקר מזוויע, שהוביל את הכוח הצה"לי הסדור הראשון למתחם בחניון הנסתר בחורשה ליד קיבוץ רעים. זה קרה רק סביב 11:20, כחמש שעות אחרי תחילת המתקפה. הוא התקשר ממקום המסתור שלו למפקד חטיבת אפרים שבשומרון שבה שירת, והתחנן לעזרה. המח"ט הכווין לשם את מפקד גדוד שקד של גבעתי, וזה הגיע למתחם האסון עם 11 לוחמים, בזמן שרוב המחבלים כבר עזבו אותו.
עוד נחשף כי תוצאות הטבח במסיבה עלולות היו להיות קטלניות הרבה יותר, אלמלא נכח במתחם בתחילת המתקפה ב-6:29 מפקד תחנת אופקים, סנ"צ ניבי אוחנה, שזיהה שמדובר בירי רקטות חריג והורה לפנות באופן מיידי את כל המבלים. לפי התחקיר, בסבירות גבוהה מנעה ההחלטה שלו כ-2,000 נרצחים במסיבה ומאות חטופים נוספים.
פלוגת נוח'בה עם 14 טנדרים
התחקיר מציין לטובה את מפיקי האירוע שהשיגו אישורים ורישיונות כנדרש, וכן את המאבטחים ואנשי ההפקה שנשארו במהלך האסון בזירה, נלחמו בידיים חשופות במחבלים וחלקם נרצחו או נחטפו לעזה.
מהתחקיר עולה כי בין כ-3,500 באי המסיבה היו 400 אנשי צוות, 31 שוטרים, 75 מאבטחים לא חמושים ועשרות חובשים ופרמדיקים. כ-90%-80% מהנוכחים ניצלו, כאמור בין השאר בזכות מפקד משטרת אופקים סנ"צ אוחנה, שפיקד על החפ"ק במתחם. לפי התחקיר, "סנ"צ אוחנה, שגר באזור, קיבל החלטה מצילת חיים. בלא מועט מובנים, ולצד גבורת הלוחמים והשוטרים, הנובה היא בגדר נס".
כמו כן, בחפ"ק המשטרתי של אוחנה לא היה "שדכן" צה"לי, כנדרש, כלומר – נציג מטעם החטיבה או האוגדה. התחקיר מציין זאת ככשל של צה"ל.
סנ"צ אוחנה עצמו מיהר לעזוב את המסיבה מעט לפני 7:00 ולדהור לעירו אופקים לאחר שיקבל דיווחים ראשונים על ירי. הוא הספיק לראות את שוטריו מקימים שני נתיבים מהירים להימלטות הבליינים בכביש 232 הצמוד - אחד לכיוון צפון והשני לדרום.
לשוטרים לא היה מושג שבעוד כשעה, דווקא אחרי שיכריזו שרוב מבלי המסיבה פונו, הם יהיו קו ההגנה הראשון והאחרון מול פלוגת נוח'בה חמושה בטילי RPG, מקלעים, רובי צלפים, תותחי נ"מ ו-14 טנדרים עמוסים ברוע מפלצתי. כ-110 מחבלים כללה הפלוגה הזו, שיצאה מהעיירה נוסיראת והייתה אמורה להגיע לנתיבות, אך מפקדיה טעו בניווט ונתקלו בהמולת העזיבה של מתחם הנובה.
החלטה גורלית נוספת שקיבלו השוטרים בשטח והצילה חיי רבים הייתה פתיחת ציר מילוט מאולתר בשטח, לכיוון מזרח, לעבר מושב פטיש. רבים מהבליינים שנותרו במתחם ברחו לשם בריצה וניצלו.
ה"יישוב" החדש שקם בעוטף
ביממה שקדמה לטבח, התקיימה באותו מקום בדיוק, באישור וברישיון, מסיבת ה"יוניטי", שהסתיימה ביום שישי בצהריים. בחלוף כעשר שעות של התארגנות מחדש, החלה במתחם מסיבת הנובה עם אלפי בליינים "חדשים", שהחלו להיכנס סביב השעה 22:00.
לפי התחקיר, אוגדת עזה לא שלחה נציגים לדיוני ההכנות והאישורים שקיימה המשטרה על מסיבת היוניטי. גם לדיון המסכם למסיבת היוניטי, בתחילת אוקטובר, לא הגיע נציג הצבא. קצינת עורף מטעם החטיבה הצפונית קיימה סיור במתחם עם נציג ההפקה, וכשלושה ימים לפני שמחת תורה ביקשה ההפקה להאריך ביממה נוספת את האישורים – לטובת מסיבת הנובה. בחטיבה הצפונית של אוגדת עזה התנגדו לכך בגלל מיעוט הכוחות בשבתות, אך לאחר דין ודברים ובחינת הייעוץ המשפטי של הפיקוד, ניתן כאמור גם האישור ממפקד החטיבה הצפונית, אך לא בלב שלם.מסיבת הנובה אושרה למעשה רק יומיים לפני קיומה.
חרף החששות, החטיבה הצפונית לא עידכנה את הפלוגה הגזרתית מגולני שעומדת להתקיים בשטחה מסיבה המונית. המח"ט כהן לא סבר שיש לשלוח לשם כוח צבאי, והגדוד המרחבי מגולני התעלם בעל כורחו מהמסיבה שיצאה לדרך בליל שבת. "מדיניות צה"ל הייתה לאפשר אירועים כאלה באזורים סמוכי גבול כדי לשמר מרקם חיים, ולבטלם רק אם יש איום או התרעות קונקרטיות", נכתב בתחקיר.
גם בשעות שקדמו לפלישה, בדיוני הערכות המצב הליליים, אף אחד מאוגדת עזה – גם לא המח"ט כהן – לא הזכיר כלל את קיומה של מסיבת הנובה. "המסיבה אמנם אושרה לפי הפקודות אבל בלי הערכות מצב מקדימות, עדכון הכוחות בגזרה על קיומה ובחינת נציבי חדירה אליה", נכתב.
המשמעות היא ש"יישוב" חדש בגודל בינוני, עם כ-3,500 "תושבים", הוקם בעוטף עזה בערב 7 באוקטובר בלי שום תיאום ביטחוני, הצבת נציג צה"לי בחפ"ק המשטרתי, הגנה ייעודית וידיעת הכוחות בגזרה על קיומו. לכן, המח"ט גם לא הקצה כוח אבטחה צה"לי למסיבה ולא הציב נציג של צה"ל בחפ"ק המשטרתי שאיבטח את האירוע.
ניתוק בין צה"ל למשטרה
על פי תחקיר צה"ל, ממדי האסון במסיבת הנובה בשעות הראשונות לא הגיעו לידיעת האוגדה והפיקוד, ועצם קיום המסיבה ההמונית, שאושר מראש על ידי הצבא, לא הוצף מעלה בצה"ל בשום שלב עד השעה 10:00 בבוקר ב-7 באוקטובר.
כמו כן, לא בוצעו הערכות מצב וחיבורים נדרשים בין המשטרה לצה"ל, לפני הטבח ובמהלכו ולא הוצבו במתחם כורזיות לצבע אדום כנדרש.
לפי המלצות התחקיר: יש להגדיר נוהל לאומי מחייב ואחוד לצד פקודה מטכ"לית מסודרת לתכלול אישורים של אירועים במרחבים צבאיים. יש לבחון את מדרג נותני האישורים בצה"ל לאירועים בגזרות ביטחון שוטף. יש להגדיר אירועים מסוג הנובה כ"נכס חיוני" ולהגן עליהם בהתאם.
