הממשלה הגישה אתמול לבג"ץ את תגובתה לעתירות נגד פיטורי ראש השב"כ רונן בר, תגובה שגובשה בנפרד מזו של היועצת המשפטית לממשלה, שהוגשה לבג"ץ בשבוע שעבר. מחר צפוי בג”ץ לדון בעתירות.
"כפיית המשך כהונתו אינה מתקבלת על הדעת ואינה עולה בקנה אחד עם הסמכויות הנתונות לממשלה נבחרת במדינה דמוקרטית אשר אמונה על ביטחון המדינה ואזרחיה. כל יום או לילה נוספים במצב זה עלולים לפגוע פגיעה בלתי הפיכה בביטחון המדינה ובשלום אזרחיה וחייליה. מכאן הדחיפות בביצוע המהלך. כהונתו של ראש השב"כ הופסקה בהחלטת ממשלה, מאחר שאין לממשלה אמון בו. בכך נסתם הגולל על המשך כהונתו ועליו לסיים את התפקיד", נכתב בתגובה, שמבקשת לדחות על הסף את העתירות.
התגובה שהעבירה בשבוע שעבר היועמ"שית לבג"ץ הייתה מנוגדת לחלוטין. בתגובתה ציינה גלי בהרב-מיארה שהחלטת הממשלה לסיים את כהונתו של בר "פגומה מיסודה, נגועה בניגוד עניינים אישי של ראש הממשלה בשל החקירות הפליליות של מקורביו ותוביל להפיכת התפקיד למשרת אמון". לדבריה: "להחלטה השלכות חמורות על עצמאות השב"כ ותפקודו בעתיד, והיא יוצרת תקדים מסוכן בו ניתן להדיח ראשי ארגוני ביטחון באמצע כהונה מטעמים לא ענייניים".
על כך טענה הממשלה בתשובתה שעמדתה של בהרב-מיארה בהליך זה "נכונה בנקודה אחת בלבד - 'להחלטה זו השלכות חורגות בהרבה מעניינו של ראש השב"כ הנוכחי'. אם תתקבל עמדת העותרים והיועצת, הרי שנקבל כוח ביון מזוין 'עצמאי' ללא כפיפות לשלטון הדמוקרטי במדינה".
על סוגיית ניגוד העניינים השיבה הממשלה כי אף הוראה בהסכם ניגוד העניינים שעליו חתום ראש הממשלה נתניהו במסגרת העמדתו לדין בתיקי האלפים אינה עוסקת בראש השב"כ, ועל כן "די בכך על מנת לדחות טענה זו מכל וכל".
עוד נטען בתגובת הממשלה: "בנסיבות שנוצרו ונוכח משבר האמון בין הממשלה לראש השב"כ, אין שום אפשרות להמשך עבודה יעילה למען ביטחון המדינה, עם גוף ביטחוני שבראשו עומד אדם שלא נהנה מאמון הגוף הממונה עליו".
בתגובת הממשלה צוין גם שהטענה שלפיה החלטת ראש הממשלה לפטר את בר נגועה בניגוד עניינים בשל חקירת פרשת "קטאר-גייט", שבה מעורביו יועציו הקרובים ביותר של נתניהו, "חסרת שחר וחסרת בסיס".
