אם בשנה החולפת ראיתם שעסקים רבים אשר היו אהובים עליכם נסגרו – דעו שמדובר בתופעה.
במסגרת פאנל "החזית הכלכלית" של הוועידה, שאותו הנחתה עיתונאית ynet שרון כידון, סיפר תומר זלצר, סגן מנהל החטיבה הקמעונאית בבנק מזרחי טפחות: "בשנה רגילה נסגרים בישראל כ-40 אלף בתי עסק. בשנה החולפת קפצנו ל-60 אלף, עלייה של 50 אחוז. 5 אחוזים מהמילואימניקים העצמאיים סגרו את העסק שלהם במהלך המלחמה. אני לא כל כך אופטימי. לדעתי מצבם של העסקים הקטנים לא צפוי להשתפר בקרוב".
רועי פישר, מנהל מערך היצוא והשת"פ הבינלאומי במשרד הכלכלה והתעשייה, הוסיף כי "אי-אפשר לזלזל בתוכנית המכסים של טראמפ. זה דבר שפוגע בתחרותיות של החברות הישראליות בכניסה שלהן לארה"ב. צריך לבדוק בנפרד איך התחרותיות של כל סקטור נפגעת. בתחום הציוד הרפואי, למשל, יכול להיות שיהיה לנו יתרון תחרותי מול האיחוד האירופי ומול שווקים אחרים. אני מציע לא להיכנס למרה שחורה".
לדברי פישר, "ב-2024 הייתה ירידה של כ-10 אחוזים ביצוא הישראלי. זו ירידה לא מבוטלת שיהיה לנו קשה לתקן. הייתה לנו שנה וחצי של רפורמה משפטית או הפיכה משטרית – כל אחד יגדיר את זה כפי שהוא רוצה – ואחר כך הגיעה המלחמה. העסקים בישראל משוועים ליציבות, ואת הדבר הזה לצערי אנו לא רואים כרגע".
נעה טל, מנהלת אגף התכנון במינהל פיתוח הקרקע בקק"ל, הזהירה כי "אם בחסות המלחמה תהיה הפקרות של השטחים הפתוחים, איכות החיים של כולנו תיפגע ותידרדר. אין לנכס הזה שום תחליף: לפי ארגון הבריאות הבינלאומי, אם אדם מבלה ביער מינימום של 20 דקות ביום, החיסכון הכלכלי למערכת הבריאות הוא של כ-15 אלף שקל בשנה לאדם".
