כיצד נראה השיקום של מדינת ישראל אחרי המלחמה?
בפאנל שהתקיים במסגרת ועידת "האנשים של המדינה" של ynet ו"ידיעות אחרונות", שאותו הנחתה עיתונאית ynet אלכסנדרה לוקש, התכנסו ארבעה מומחים כדי לדון באתגרים: עידו שריר, מנכ"ל עמותת "רעות" ובית החולים השיקומי; קארן טל, מנכ"לית קבוצת הרב תחומי "עמל" בתחום החינוך; ליאת שוחט, ראש עיריית אור-יהודה, שייצגה בפאנל את השלטון המקומי; וירון אוחיון, מנהל חטיבת פיתוח קרקע בקק"ל.
"העומס על מערכת השיקום היה קיים עוד לפני 7 באוקטובר, והאירועים הקשים הוסיפו עליו נטל עצום. כמו כולם, גם אנחנו ניסינו להתגייס לתת מענים נוספים", אמר שריר. כך, למשל, במהלך המלחמה פתח המרכז השיקומי "רעות" מרפאה חדשה שמטפלת בנפגעי פוסט-טראומה.
טל סיפרה כי "אצל התלמידים התעורר חשש פיזי לקיום, ולא משנה אם גרת בצפון, בדרום או במרכז. לקחנו את המשבר כהזדמנות להקשיב באמת לתלמידים, להבין מה הם מרגישים ולפתח את החוסן שלהם. גילינו תופעה מעוררת תקווה: בני הנוער רוצים להמשיך הלאה, להיות פעילים ולהשפיע".
אוחיון סיפר כי אחרי 7 באוקטובר, קק"ל התגייסה במהירות לסייע לאזורים שנפגעו. "כל הפעילויות של פינוי התושבים בצפון ובדרום לבתי מלון וארגון פעילויות חינוכיות עבורם – שעליהן צוותי קק"ל היו אחראיים – נעשו באופן מיידי, בלי בירוקרטיה ובלי קשקושים", הוא הצהיר, "אנחנו ממוקדים היום יותר באנשים ובצרכים האנושיים, פעולות שהן מעבר לתפקיד המסורתי של קק"ל כארגון סביבתי".
לשוחט הייתה ביקורת על תפקוד המדינה. "באור-יהודה, כ-50 אחוז מהדירות אינן ממוגנות. יש לנו תושבים שגרים בבתים שעלולים להתמוטט במקרה של פגיעה מטיל, ולמרות זאת, פרויקטים להתחדשות עירונית תקועים בשל בירוקרטיה. ראשי הרשויות צריכים שמשרדי הממשלה ישחררו תקציבים. תנו לנו כלים ואנחנו נוכיח את עצמנו".
