כמו בבית. זה קרה באולם קטן במקום נידח אי שם בבולגריה, אבל הפועל ת"א הרגישה אתמול הכי בבית שאפשר. 2,000 אוהדים שעשו את הדרך הארוכה והמפותלת לעיירת הרפאים סמוקוב, דחפו את האדומים לניצחון 65:74, והקבוצה של דימיטריס איטודיס תוכל לחגוג זכייה היסטורית ביורוקאפ כבר ביום בליל שישי (22.00) בגראן קנאריה. זה לא היה כדורסל גדול, אבל הפועל הביאה את כל הלב לפרקט ואחרי מחצית ראשונה צמודה, השתלטה על המשחק וברחה ליתרון דו-ספרתי, ממנו לספרדים היה קשה לחזור.
בשונה מסדרת חצי הגמר מול ולנסיה, אליה הפועל הגיעה כאנדרדוג מובהק, את סדרת הגמר היא פתחה כפייבוריטית ברורה אחרי שניצחה את הקבוצה הספרדית פעמיים בשלב הבתים. גם אתמול הוכיחו האדומים שהם איכותיים יותר מהיריבה.
במחצית הראשונה נראה כי הלחץ והמעמד משפיעים על המארחת, והרגליים קצת רעדו לשחקנים שהתקשו בריבאונד, החטיאו סלים קלים בצבע והציגו משחק מהוסס. אך כבר בתחילת המחצית השנייה התמונה השתנתה: הקהל – שהבין את החשיבות – הגביר ווליום וקצב והכניס אנרגיה חדשה.
ים של נשמה. אחד מסיפורי ההקרבה הגדולים במסע של הפועל ת"א שייך לים מדר. כזכור, הוא נפצע בברכו במשחק השני מול ולנסיה, אך לאחר טיפולים, בדיקות וזריקות – חזר במשחק השלישי, כשהוא מסרב לוותר על החלום. גם לסדרת הגמר הרכז לא הגיע כשיר לגמרי – רחוק מכך – אך הבהיר לצוות המקצועי: אין סיכוי שיפסיד אפילו דקה אחת. מדר פתח נהדר עם כמה שלשות. בהמשך קצת נחלש, אבל לא הפסיק להילחם על הפרקט למרות הכאבים וסיים עם 10 נקודות. מנגד, ג'ו רגלנד, שסובל כבר תקופה ארוכה מכאבים בגב, לא היה כשיר.
ברבע השלישי כל גיבורי סדרת חצי הגמר — מרקוס פוסטר, אנטוניו בלייקני, מדר וג'ונתן מוטלי — השתלטו על הפרקט והראו שוב מי הקבוצה הטובה במפעל. מוטלי הפגין דומיננטיות מתחת לסלים, הן בצד ההגנתי והן בהתקפה. בלייקני (17 נקודות), שניסה שוב ושוב לקלוע מעבר לקשת ללא הצלחה במחצית הראשונה, מצא לפתע את הקצב והחל לצלוף. מדר כאמור ניווט את המשחק ביד רמה, ואילו פוסטר (10), שנראה מחוץ למשחק במחצית הראשונה, התעורר והזכיר לכולם למה הוא אחד הנשקים החזקים של האדומים.
היה ענק. אבל אין ספק שמעל כולם היה הסנטר של האדומים, שהצטיין עם 18 נקודות והרבה דומננטיות מתחת לסלים. כשהפועל החליטה בקיץ לשים את כל הז'יטונים על מוטלי, היא ידעה בדיוק מה היא עושה. הניסיון שלו ביורוליג דיבר בעד עצמו. למרות מקרה העזיבה הפתאומית באמצע העונה — מאז חזרתו, לא הראה ולו לרגע אחד של חרטה, כעס או זלזול. להפך: הוא חזר מחויב, חדור מטרה ועם רצון עז להוביל את הקבוצה להישגים היסטוריים.
המסע המופלא. ואי אפשר בלי לדבר שוב על הקהל הנפלא שנתן הצגה לא פחות מהשחקנים. באווירה מחשמלת ועם יותר מתשע טיסות שיצאו מישראל, כ-2,000 אוהדים הפכו את בולגריה לאדומה. חלקם הגיעו בטיסות ישירות, בעוד אחרים עשו את דרכם במסלולים מורכבים שכללו טיסות קונקשן דרך סלוניקי ואוטובוסים – הכל כדי להיות שם כשזה קורה. כשעה וחצי לפני הפתיחה, אוהדים הקיפו את סמוקוב ארנה. חלקם נראו מתוחים ומלאי חשש, לאור האכזבות של השנים האחרונות, בעוד אחרים חגגו בהתלהבות עם אבוקות, תופים ושירים ברחובות.
גם חברי האולטראס, שבתקופה האחרונה מחרימים את המשחקים בשל סכסוך עם ההנהלה סביב המעבר להיכל מנורה מבטחים — הפתיעו כשהגיעו ונתנו תצוגת עידוד מרשימה. בסיום זה כבר הפך לקרנבל, ועכשיו כולם מקווים שלא יצטרכו לחזור לבולגריה ויסיימו את הסיפור בספרד. היום תמריא הפועל לגראן קנאריה. אוהדים רבים סגרו טיסות מסופיה, ואחרים מצטרפים מהארץ. בשלב זה לא ידוע כמה כרטיסים יקבלו האדומים — המספר המינימלי שנקבע הוא כ-100, אך הנהלת הפועל פועלת להגדלת המכסה לכ-500, במטרה לעמוד בביקוש העצום.
עוד קלעו להפועל: קאבוקלו 8, וויינרייט 7, גינת 4 (8 ריבאונדים).
כבוד אחרון. לפני המשחק נערכה דקת דומייה לזכרו של צבי לובצקי, מגדולי שחקני הפועל ת"א בכל הזמנים, שהלך אתמול לעולמו בגיל 85. לובצקי שיחק בקבוצה לכל אורך הקריירה, שנמשכה 13 עונות בשנות ה-50 וה-60, וזכה איתה בארבע אליפויות ובגביע. הוא קלע 2,275 נקודות ב-216 משחקים בעונה הסדירה, ומדורג שמיני בדירוג קלעי כל הזמנים של המועדון. ב-2012 עמד בראש "ועדת לובצקי" שקבעה אמות מידה לתמיכה בגופי הספורט בישראל. לובצקי ייסד את בית ההשקעות IBI יחד עם דוד ויסברג ועמנואל קוק והיה אחד מאנשי ההשקעות המוכרים והבולטים בארץ.
