קיבוץ רעים היה מוכן. באופן נדיר ביחס ליתר הקיבוצים בעוטף, כיתת הכוננות שבו הייתה מאומנת ומיומנת, וממש כמה שבועות לפני הטבח תירגלה אירוע של חדירה, חטיפה ורצח. אלא שדווקא המוכנות הזו היא סמל למידת הכישלון של צה"ל, ולכך שדווקא המשטרה, בשונה מהצבא, שמרה על קשר רציף עם הקיבוץ.
בבוקר 7 באוקטובר 2023 נפרסו שמונה חברים מכיתת הכוננות של קיבוץ רעים בזוגות מול ארבעת שערי היישוב. תחקיר צה"ל שפורסם אתמול על הקרב בקיבוץ רעים מפרט כיצד חרף הרג וחטיפות – מתקפת חמאס לא השיגה בו את התוצאה המזוויעה שהשיגה ביישובים שכנים.
הרבש"ץ הראל וראש צוות החירום היישובי שסייע והכווין מרחוק פעלו כלוחמים וכמפקדים מנוסים, עם ציוד שחלקו מומן מכיסם: שכפ"צים, קסדות, מכשירי קשר ורובים ארוכים שאותם השאירו גם בשגרה נעולים בביתם, ולא בנשקיות כמו ביישובים אחרים. עובדה נוספת שסייעה להם הייתה שכמה שבועות קודם לכן הם תורגלו בתרחיש חדירה, כולל איום חטיפה, בני ערובה ולחימה בשטח בנוי.
הגבורה של גיא
מעל לכל, התחקיר הצה"לי בקיבוץ רעים חשף שלחברי כיתת הכוננות ו-440 תושבי הקיבוץ היה נשק עיקרי שהציל חיים רבים – רעות וערבות הדדית: תושבים יצאו יחפים מהממ"דים שלהם כדי לחלץ שכנים מבתים שהועלו באש על ידי המחבלים שחדרו לקיבוץ, ומשפחות נתנו מחסה לעשרות נמלטי המסיבה וחיכו איתם בממ"דים בצפיפות.
אחד מסיפורי הגבורה החשובים של קרב רעים היה זה של גיא שמחי ז"ל, לוחם בסיירת הצנחנים, שבילה במסיבה עם חברו, בן הקיבוץ. הם הצילו 12 מבלים שאותם הסתירו בממ"ד ביתו של החבר, ושניהם לחמו עם כלי נשק אחד בעשרות מחבלים שצרו על הבית וזרקו לתוכו רימונים. עוד קודם לכן הרג שמחי בידיים חשופות מחבל חמוש במטבח. כשהבית החל לעלות באש הם מיהרו לעלות מהממ"ד לגג, שם ספג שמחי אש קטלנית ונהרג.
בהיעדר התרעה, ארבעה מ-12 חברי כיתת הכוננות של רעים לא שהו בקיבוץ. שמונת האחרים הדפו את גל המחבלים הראשון. חלק מפלוגת הנוח'בה שהגיעה ליישוב הייתה אמורה להמשיך לאופקים ולבסיס חיל האוויר נבטים.
אכזריות קטלנית
בקרב על קיבוץ רעים נפלו שישה חיילי צה"ל ושלושה אנשי משטרה. חמישה תושבים נחטפו לעזה והושבו לישראל בעסקה הראשונה בנובמבר 2023. ארבעה אזרחים ושני עובדים זרים נרצחו, בהם עובד תאילנדי שנורה על ידי המחבלים כי לא מצאו לו מקום בטנדר שבו חטפו את האחרים. 17 בתים נהרסו כליל. בקיבוץ ניצלו חייהם של 43 ממבלי מסיבת הנובה. המבלה ה-44 היה גיא שמחי ז"ל.
החדירה הראשונה לקיבוץ התבצעה בשעה 7:51, ורוב החטיפות והרציחות התרחשו עד לשעה 8:30. לפי התחקיר, עד הגעת כוחות משטרה לקיבוץ סביב 10:00 בבוקר, התמודדה הכיתה הקטנה עם כ-80 מחבלים. חברי כיתת הכוננות חצצו ביניהם לבין השכונות הגדולות של הקיבוץ, והמחבלים התמקדו בפעולה בעיקר בשכונת הצעירים ובירי בשוליים של כביש 234 הסמוך, שבו עברו רכבי ביטחון רבים ומבלים מהנובה שניסו להימלט.
חברי כיתת הכוננות מנעו שוב ושוב פלישות המוניות לרעים. באחד המקרים הם הבחינו ב"קיר אש" ענק שהמחבלים יצרו על ידי הבערת שדרת עצים בשולי הקיבוץ. חברי הכיתה ירו לעברה מתוך הנחה, שהתבררה כנכונה, שבצידה השני יש עשרות מחבלים.
חיילי הגזרה שלא הגיעו
גם למיקומו של הקיבוץ היה חלק בעובדה שהקטל והנזק בו היו נמוכים יחסית ליישובים אחרים. כוחות רבים, בעיקר שוטרים, שהיו בדרכם למוקדי הלחימה בעוטף, כגון בארי או המסיבה, "נשאבו" לרעים בשעות הראשונות של המתקפה.
אלא שלמרות המיקום המרכזי, אף כוח צבאי מהגדוד הגזרתי ומהאוגדה המרחבית לא הספיק להיכנס לקיבוץ רעים. לקראת אחר הצהריים, במשך שעות ארוכות, עד אמצע הלילה, הסתערו כוחות הרמב"ד וסיירת מטכ"ל על המבנים אלו. באחת ההסתערויות נהרג אל"ם לוי מירי מטווח קצר. גם טנק שהגיע אחר הצהריים והפגיז בית עם מחבלים לא הועיל. אף מחבל חי לא נתפס בקיבוץ באותו יום. אבל היה אחד ששרד זמנית: ב-10 באוקטובר חוסל מחבל שהסתתר שלושה ימים בשיחים של הקיבוץ. בסך הכול חוסלו 49 מחבלים בקיבוץ רעים.
"התחקיר חשף את פערי המוכנות הגדולים שהיו בצה"ל, לעומת, למשל, המשטרה", הסבירו בצה"ל: "השוטרים שהיו ליד הקיבוץ בשעות הראשונות הגיבו וממש הצליחו להדוף על גדרות הקיבוץ את הגל השלישי שהתברר כקטלני מאוד ביישובים אחרים".
