המשחק שלשום בבלומפילד החזיר את הכבוד האבוד למכבי חיפה, ובמיוחד למאמן שלה ברק בכר, שהוכיח לדברי פרשנים מסוימים שהוא לא שכח עדיין את רזי המקצוע שבו בחר לחיים. כאילו שלמישהו היה ספק בזה. אולי זה ישים גם סוף לדיון אם בכר צריך להמשיך במכבי חיפה אחרי עונת הנפל הנוכחית. המתנגדים טוענים שזה לא מגיע לו לנוכח ביצועיו הדלים השנה - המערכים שאותם בחר להציב, החילופים הלא-תמיד מוצלחים ובעיקר התוצאות המאכזבות - ולכן עליו לפנות את מקומו. מצד שני, יש הטוענים כי מגיע לו להישאר בזכות שלוש האליפויות שהביא למועדון הירוק רק לפני שנים ספורות.
אז קודם כל, אין דבר כזה "מגיע" בכדורגל - כמו שגורסת הקלישאה השחוקה. שנית, יעקב שחר אמור להחליט מי יהיה המאמן המתאים ביותר לקבוצה בעונה הבאה. לא בעונה הנוכחית ולא לפני שלוש שנים. אם הוא יגיע למסקנה שבכר הוא האדם הנכון לעתיד הקרוב של המועדון, לא משנה מה קרה בעבר ואם "מגיע" לו או לא. הרי יכול להיות גם מצב שבו מאמן לוקח שלוש אליפויות ברציפות, אבל הבעלים לא חושב שהוא האיש המתאים גם לעונה הרביעית, שאולי הוא מיצה את עצמו. לא זה המקרה, שחר בטוח שבכר הוא המאמן הטוב ביותר עבור מכבי חיפה בעונה הקרובה.
הדברים נכונים גם לגבי גל אלברמן, המנהל המקצועי שזכה לשבחים על הצלחותיו בעבר ולביקורות על כישלונותיו בהווה. השאלה היא שוב מה נכון למועדון בעונה הבאה. אם שחר יחשוב שאלברמן מסוגל לשחזר את ההצלחות ולשתף פעולה עם בכר, "מגיע" לו להמשיך בתפקידו. בקיצור, מועדון ספורט הוא לא בית משפט שדן את אנשיו על פי מעשיהם בעבר אלא דירקטוריון שצריך לחשוב על טובתו בעתיד.
