סימן להצלחה או לניצני הידרדרות? ישראל מובילה במספר הפטנטים שרשמו אזרחיה (ביחס לגודל האוכלוסייה) בתחום הבינה המלאכותית בעשור האחרון, ומדורגת במקום השלישי בעולם בשימושים מסחריים ב-AI, במקום השישי בפיתוח ובמקום השביעי במחקר, אולם היא ממשיכה להדרדר בדירוג ביחס למדינות המובילות. כך עולה ממדד הבינה המלאכותית העולמי של טורטויס (Tortoise), העוקב אחר המדינות המובילות במרוץ הבינה המלאכותית העולמי.
בסך הכל, לפי המדד – שצוטט לא מכבר גם בדוח חריף של מבקר המדינה – ישראל מדורגת במקום התשיעי הכללי בעולם במדד הכללי ובמקום השני ביחס לאוכלוסייה. מדובר בירידה של שני מקומות לעומת שנת 2023, בהמשך לירידה מהמקום החמישי בשנים 2021 ו-2022. לפי המבקר לא קיימת בישראל אסטרטגיה ארוכת טווח ל-AI, ואושרה רק תוכנית חלקית שמימושה איטי.
הממצאים נכללים בדוח ראשון מסוגו של משרד החדשנות, המדע והטכנולוגיה המתפרסם הבוקר, ומציג ככלל תמונת מצב חיובית של התחום בישראל, אבל מצביע גם על סימני אזהרה מטרידים.
ישראל היא כיום המובילה בעולם בריכוז ההון האנושי בתחום בשוק העבודה. מצד שני, קצב הצמיחה של ההון האנושי הזה – כלומר מספר החוקרים והעובדים המתמחים בבינה מלאכותית – נמצא במגמת ירידה, והמדינה עלולה לאבד את ההובלה בתוך שנים ספורות.
לפי הדוח, המסתמך על שלל מדדים נחשבים, חוקרים ישראלים היו מעורבים בפיתוח של כ-4% ממערכות "למידת המכונה" המשמעותיות כיום – יותר מפי 30 מחלקה של ישראל באוכלוסיית העולם. בד בבד, ניכרת ירידה משמעותית מדאיגה של 28% במספר הפרסומים המדעיים בתחומי הבינה המלאכותית בארץ בהשוואה למדינות ה-OECD.
הנתונים מרשימים גם במגזר העסקי: 2,132 סטארטאפים פעילים בארץ בתחומי בינה מלאכותית בישראל, והם גייסו עד כה כ-78 מיליארד דולר. ישראל מדורגת רביעית בעולם במספר הסטארטאפים ב-AI, שגייסו מימון בפעם הראשונה בעשור האחרון, אולם גם כאן סכום ההשקעות הולך ויורד.
כותב הדוח, איתמר גזלה, מנהל תחום מחקר, כלכלה ונתונים במשרד המדע, מתייחס במקביל גם לממצאים מדאיגים המדליקים נורה אדומה לגבי העתיד: חוץ מהירידה במספר החוקרים והעובדים המתמחים בנושא – גם בפיתוח התשתיות הנדרשות לבינה מלאכותית, כמו חשמל, אינטרנט, גישה לנתונים וכוח מחשוב, המדינה משתרכת הרחק מאחור. בנוסף, האסטרטגיה הממשלתית בתחום ה-AI, עבודת החקיקה והרגולציה סביבו, הכשרת דעת הקהל וכדומה, דוחקות את ישראל למקום ה-65 (מתוך 83) ביחס לעולם.
ביחס לכך ממליץ הדוח על השקעה בשדרוג תשתיות המחשוב, התקשורת והנתונים בישראל, על הגדלת ההשקעה בהכשרת כוח אדם מיומן בתחום הבינה המלאכותית, ועל הגברת התמיכה הממשלתית במחקר ופיתוח.
אור לנצ'נר, מנכ"ל חברת ברייט דאטה הישראלית, מספקיות המידע הגדולות בעולם לאימון מודלים של בינה מלאכותית, אמר כי יש להתייחס לדוח כתמרור אזהרה: מיקומה של ישראל במקום התשיעי בדירוג הכללי מצביע על הידרדרות – רק לפני ארבע שנים דורגה המדינה באותו מדד במקום החמישי. לדברי לנצ'נר, "תרבות של ייפוי המציאות ודוחות מהונדסים מבטיחה הידרדרות נוספת שתפגע במשק הישראלי כולו. הדוח חושף ירידה בפרסומים מדעיים, צמיחה איטית בהון האנושי ואסטרטגיה ממשלתית חלשה".
