אבל כבד נפל אתמול על למעלה ממיליארד מאמינים קתולים ברחבי העולם. האב הקדוש, שנאבק בחודש האחרון בבריאות רופפת, הלך לעולמו בעוד העולם הנוצרי מציין את חג הפסחא.
בחירתו של חורחה ברגוליו לראש הכנסייה הקתולית לפני 12 שנים סימלה בחירה מהפכנית. פרנציסקוס הפך את הוותיקן באישיותו, מהרגע שיצא העשן הלבן. הוא סירב שיסיעו אותו במכוניות פאר והתעקש לנסוע עם שאר הקרדינלים באוטובוס. הוא העתיק את מקום הלינה שלו מהחדרים המפוארים בוותיקן – לבית הארחה. בעיקר – הוא דיבר עם מאמינים בגובה העיניים. במפגש איתו, כשנשאל על ידי אזרח מהשורה, "איך אתה מרגיש, הוד קדושתך?" השיב: "בסדר, איך אתה מרגיש, בן קדוש?"
תקופת אפיפיורותו, שכללה מגפה עולמית ומלחמות, ביניהן המלחמה באזורנו – הציבה אותו בפני דילמות. האב הקדוש מחזיק בשלושה כובעים רבי משמעות: הוא מנהיג דתי, מנהיג פוליטי וקול מוסרי חוצה תרבויות ודתות. בכל אחד מהם נמנע פרנציסקוס מלהתייצב לצד מדינת ישראל, ובחר בצד הפלסטיני – שבעיניו היה החלש, העני, המדוכא. הוא קרא לחקור אם ישראל ביצעה רצח עם במלחמה, ושב והזכיר את הקורבנות העזתים בדרשותיו. את משפחות החטופים ניאות לפגוש רק לאחר שווידא כי בחדר סמוך נמצאו פלסטינים. האיזון הקדוש, לפיו אין אחריות למי שפתח במתקפה הרצחנית נגד ישראל, נשמר לכל אורך המלחמה. גם גל האנטישמיות העולמי לא זכה להתייחסותו הראויה.
פרנציסקוס ייכנס לדפי ההיסטוריה כמי שהצעיד פתיחות כלפי קהילת הלהט"ב. הוא היה הראשון בתפקיד שאמר את המילה "הומוסקסואל" וכשנשאל על אודות הנושא אמר: "מי אני שאשפוט?" יחד עם זאת, זכורה לו אמירה מזלזלת כשציין בפני ועידת בישופים כי "בהכשרה לכמורה יש אווירה של מתרוממים וצריך להפסיק אותה". עבור להט"בים, הוא ייזכר כאפיפיור שקיבל אותם כבני אדם, אבל דבק בקו שמרני שמנע מהם זכויות.
לאחר הלווייתו, יתכנסו הקרדינלים בקפלה הסיסטינית לבחור את יורשו. יש מי שמשוכנעים שפרנציסקוס יביא להמשך הגל הליברלי והישועי שהנחיל באמצעות הקרדינלים הרבים שהכתיר, בהם הפטריארך הלטיני בירושלים – הקרדינל פיירבטיסטה פיצבאלה. יש אף מי שרואים בו יורש אפשרי. אם זה יקרה – לראשונה ידבר האפיפיור לא רק איטלקית ולטינית, אלא גם עברית רהוטה.
הכותב הוא שליח “ידיעות אחרונות” ברומא לשעבר
