אם לפני 11 חודשים, כאשר הפועל ת"א הפסידה מול יותר מ-20 אלף אדומים ביציעים למ.ס אשדוד וירדה לליגה הלאומית, מישהו היה לוחש לאוהדי המועדון הדומעים שבתוך פחות משנה הם יחגגו זכייה ביורוקאפ, עלייה ליורוליג וחזרה לליגת העל – הם היו צוחקים לו בפנים.
החותמת הסופית הייתה בסטייל, כלומר בז'רגון עלי מוהר, כשהפועל ת"א פירקה 0:1 את הפועל ר"ג לעיני 13 אלף אדומים בבלומפילד שלא הפסיקו לשיר. באופן הכי סמלי שאפשר, השחקן שהבטיח את העלייה היה הנער שגדל במחלקת הנוער בוולפסון, רועי אלקוקין, שגם כבש את שער הניחומים בחצי גמר הגביע נגד באר-שבע.
למרות שהפועל ת"א כבר עלתה מעשית הרבה לפני כן, עם שריקת הסיום הכל התפרץ: השחקנים לבשו את חולצות העלייה, הקהל התפוצץ ביציעים, וחגיגות הקאמבק יצאו לדרך.
תרבות ניהול
הקלישאה השחוקה שמלווה קבוצות שנושרות לליגה הלאומית – "ירידה לצורך עלייה" – לא תמיד עומדת במבחן המציאות, אך במקרה של הפועל ת"א מודל 2025, דווקא הליגה השנייה שימשה מקפצה לשיקום הארגון. זהו תהליך שהפך את הפועל ת"א לאחד המועדונים החזקים שידעה מזה שנים רבות, אבל החל מהבוקר האדומים יתחילו כבר לעסוק בבניית קבוצה חדשה לגמרי שתתאים לא רק לליגת העל, אלא גם לצמרת שלה.
המהפך החל כאשר אדמונד ספרא, אחד היהודים העשירים בעולם, הפך לגב הכלכלי של המועדון. עם האמביציה של בנו מואיז, הפועל קיבלה את מה שפינטזה עליו במשך שנים – יציבות ניהולית וכיסים עמוקים. זה קרה אחרי תקופות של משברי בעלות, פתרונות זמניים וטלאים על טלאים, שהובילו בין היתר לירידה שנייה בתוך שמונה שנים.
העונה השקיע ספרא 25 מיליון שקל, ובעונה הבאה הוא צפוי להעמיד תקציב מרשים של 60 מיליון שקל. בפגישת עבודה שנערכה בניו-יורק בחודש שעבר בין המנכ"ל גיא פרימור לספרא, נקבע כי תקציב שכר השחקנים ינוע סביב 40 מיליון שקל, הכי קרוב לסדר הגודל של אלונה ברקת בבאר-שבע.
מעבר לכך, ספרא יצר בעיקר תרבות ניהול חדשה: שדרה מקצועית חזקה, השקעה משמעותית במחלקת הנוער וגיוס אנשי מקצוע מנוסים – בראשם המנכ"ל פרימור והמאמן אליניב ברדה – דמויות מרכזיות שהחלו את תהליך השיקום מהליגה הלאומית.
המנצח על התזמורת
מובן שמעל כולם ניצב העונה ברדה, שמאז מינויו במחזור ה-15 על חשבונו של מסאי דגו, הפועל ת"א דהרה ללא מעצורים. בזכות ההצלחה, המאמן צפוי לשדרג את שכרו ל-55 אלף שקל בחודש (לעומת 40 כיום), ויוביל את פרויקט הבנייה מחדש של הקבוצה, שבה כיכב בעברו.
המספרים מדהימים: 20 ניצחונות מתוך 24 משחקים, כולל ארבעה בגביע – 86 אחוזי הצלחה. כשברדה הגיע, הפועל הייתה במרחק של תשע נקודות מכפר-שלם וחמש מהפועל ר"ג. מאז הוא עם 53 נקודות מתוך 60 אפשריות, עם הפסד אחד ושתי תוצאות תיקו בלבד (נגד כפר-שלם והפועל פ"ת) – 89 אחוזי הצלחה.
בנוסף, תחת ברדה הפועל ספגה רק שמונה שערים ב-20 משחקים – ממוצע של 0.4 למשחק. לשם השוואה, עם המאמן הקודם, מסאי דגו, הקבוצה ספגה 16 שערים ב-14 משחקים (1.14 למשחק). הפועל כבשה 42 שערים בתקופת ברדה – מעל שני שערים למשחק. כל זאת מבלי לבצע מהפכה משמעותית בסגל בינואר – מלבד הצטרפותו של שחר פיבן, שהיה משמעותי בליגה הלאומית ויישאר כגיבוי בליגת העל, כשאיתמר שבירו ורותם חטואל היו הרבה פחות אפקטיביים.
מחליפים קבוצה
כאמור, במועדון מודעים לצורך במהפכה מקצועית, והמשחקים האחרונים רק חידדו הצורך במהפכה. עוד לפני ההשפלה בגביע מול באר-שבע (5:1), בהפועל ת"א הבינו שאי-אפשר לבנות על הסגל הזה, וניתן למצוא אולי שניים-שלושה שחקנים שיכולים להשתלב בהרכב בעונה הבאה בליגת העל.
המטרה היא לבנות קבוצה שתתמודד בחלק העליון, בטח כשיש לה בסיס אוהדים נרחב שכזה. לשם כך הוקם פורום מקצועי מנוסה: פרימור, שבעברו היה סוכן שחקנים ובנה את הסגל של באר-שבע, משמש כיום כמנכ"ל; ברדה בתפקיד המאמן הראשי; עומר בוקסנבוים בתפקיד המנהל הטכני (עם סמכויות מצומצמות יותר); ומנהל סקאוטינג שהובא מבולגריה.
ומה הלאה? אופציית חזרתם של רמזי ספורי או ביברס נאתכו לא עומדת על הפרק, אך ישנה הבנה עמוקה שהפועל זקוקה לשישה זרים איכותיים שיכולים לשנות את התמונה. בדיקות כבר נעשו מול שחקני הפועל חיפה – הבלם פרנאן מאיימבו והקיצוני תיאמוקו דיארה – כמו גם הקשר איתמר נוי.
שמות נוספים שעלו כמועמדים לחיזוק הם דורון ליידנר ודני גרופר, אחרי שאופיר דודזאדה בחר שלא להגיע. אם עמרי גלזר לא יצטרף, בהפועל ילכו על שוער קריית-שמונה, אסף צור.
המושאלים מליגת העל – רותם חטואל, איתמר שבירו וגוני נאור (אם מכבי חיפה תתעקש על תג הרכישה הגבוה) – לא ימשיכו.
עוד אתמול במחזור ה-34. פלייאוף עליון: הפועל פ"ת - כפר-שלם 0:5. פלייאוף תחתון: עכו - רעננה 0:2.
(ספי פסטרנק)
