שיח רציף, והפסקת שירות מילואים רק במקרים חמורים.
בצה"ל החליטו שלא להדיח את חותמי המכתב מחיל האוויר שקראו להשבת החטופים משבי חמאס, גם במחיר של עצירת המלחמה. המשמעות: בחיל האוויר לא יפתחו בהליכי הדחה משירות מילואים כנגד החותמים, פרוצדורה שכוללת שימוע, ובמקרים של אל"ם ומעלה גם אישור אישי של מפקד חיל האוויר, הליך שעלול להגיע גם לפסים משפטיים.
כן הוחלט להודיע לאותם חותמים, שלא שוכנעו למשוך את חתימתם, על הפסקת שירות המילואים שלהם. מדובר בהחלטה גמישה יחסית שתשאיר פתח לחותמים לשוב לשירות מילואים מיד אם ימשכו חתימתם. אחת הסיבות לכך נוגעת לצורך של החיל באותם משרתים. אמנם מדובר בכמה עשרות בודדות של משרתים, אך כאלו שמחזיקים בתפקידי מפתח כמפקדי תאי שליטה ואף טייסים.
העובדה שהלחימה בעזה מתנהלת על אש קטנה ובעצלתיים, בצפון יש הפסקת אש וישראל הפסיקה לתקוף בתימן, איפשרה את מרחב הגמישות ביחס למדיניות הצה"לית כלפי החותמים: מעל לפני השטח מסרים תקיפים נגד השימוש הפוליטי בשירות המילואים החשוב, "אפס סבלנות" כלפי החותמים, ומצד שני לא ממהרים לשבור את הכלים, כפי שדווח לראשונה ב"ידיעות אחרונות" לפני כשבוע.
הליכי הדחה נחשבים לנפיצים יותר ובלתי הפיכים – ולכן בניגוד לרושם שהתקבל, לא ננקטים. בצה"ל גם לוקחים בחשבון את הנוסח המפולפל של מכתבי התמיכה בשחרור החטופים, גם במחיר של עצירת המלחמה: אין בהם קריאה לסרבנות, שום איום בהפסקת ההתייצבות ובחלק מהמכתבים אף הצהירו משרתי המילואים כי בכל מקרה יתייצבו מיד לכל קריאה.
התנהלות דומה צפויה גם כלפי חותמים על מכתבים דומים בחילות כמו הרפואה ובאמ"ן, אך שם דפוס השירות שונה וכלל לא מצריך סד לחוץ של זמנים, בניגוד לחיל האוויר – שם משרתי המילואים מגיעים לחמ"לים או לטייסות בתדירות גבוהה, כמעט בכל שבוע, ושירותם קרוב יותר לשירות קבע. "כל מקרה נבחן לגופו וייבחן לגופו", הבהירו בצה"ל, "ההחלטות לא מתקבלות בשלוף, ולחיילי המילואים יש זכות להפגין כאשר הם לא על מדים או בזמן המשימה, אך לא למחות כך נגד יעדי המלחמה בצורה קולקטיבית", הסבירו בצה"ל, "מדובר בטובי בנינו, וצה"ל פועל לגידור התופעה ולא להרחבתה. לא מתנהל שום מו"מ עם החותמים אלא שיח פיקודי לגיטימי. חלק חזרו בהם".
בצבא גם הבהירו את שיעור הזניח של משרתי מילואים בפועל מקרב החותמים: כך למשל, לאחר בדיקות הצבא, התברר שביחידת 8200 מתוך למעלה מ-200 חותמים, רק 38 שייכים למאגר המילואים של צה"ל ומתוכם 11 משויכים ל-8200 וחמישה בלבד היו בשירות מילואים פעיל בזמן החתימה.
עוד הבהירו בצה"ל כי מתוך כ-900 החותמים על המכתב הראשון, רק 60 משרתי מילואים פעילים ופחות מעשרה מוגדרים כ"כשירים לטיסה".
