1 צפייה בגלריה
(מימין: ד"ר פנינה פוגודה, קרן פרלמן, יעל תמרי, מרים קלאהר, עידית דוידוביץ | צילום: רפי קוץ)
קרן פרלמן (40), כפר תפוח
קוסמטיקאית מוסמכת, אמא ללוחם ביהל"ם
"הרצון להתגייס הגיע אחרי 7 באוקטובר כשארזתי מזוודה, סגרתי את הקליניקה שלי ונסעתי לטפל, לטפח ולפנק חיילות בבסיסים, משפחות מפונות מהקיבוצים, אימהות שכולות ואלמנות. התגייסתי לשבועיים טירונות ויצאתי משם ישר למסע כומתה של הבן שלי בהתרגשות גדולה. ביום שהוא התגייס הרגשתי בכל נים בתוכי כמה שזה הכרחי. הבן שלי התגייס לשירות סדיר באוגוסט ואני כחצי שנה אחריו. פתאום הרגשתי שאני מבינה אותו בהמון דברים וביטויים שהוא מביא הביתה מהטירונות, הוא אפילו היה גאה בי שהכרתי את חלקי הנשק. אני חושבת שגם בבתי המדרש יש מי שיכול לצאת להתגייס. בני משפחתי החרדים שאלו אותי באירוע משפחתי מה קרה שהתגייסתי, אמרתי להם 'אתם לא מתגייסים, אז מישהו צריך'".
ד"ר פנינה פוגודה (49), אלון שבות
רופאת משפחה וממובילות פורום "שותפות לשירות". נשואה לגבי ואמא לחמישה
"הרבה ממי שסביבי במילואים. רופא שעבד איתי היה חצי שנה במילואים, ראיתי אותו מדי פעם חוזר הביתה ומנסה לעזור למטופלים. את האנשים האלה צריכים בקהילה שלהם. מה שהם עושים בצבא אני יכולה גם לעשות ולשאת בנטל. התגייסתי דרך שלב ב', עשיתי טירונות ואני מחכה למילואים, מחכה להצטרף לגדוד שאליו אני מיועדת".
יעל תמרי (49), ירושלים
עובדת סוציאלית, עובדת גם בתחום התיירות החינוכית. נשואה ואמא לנערה בתיכון
"ראיתי בפייסבוק פוסט של בחורה שהתגייסה לשלב ב', משם למדתי שהדבר הזה קיים. מתחילת המלחמה חשבתי על זה שאני יודעת ללוות אנשים בתחום במצבי קצה. את השירות הלאומי עשיתי בבני עקיבא, בתחומי חינוך וחברה. מאז 7 באוקטובר ראיתי הרבה ממשפחתי שמגויסים, עזרתי לבני המשפחה שהוריהם היו מגויסים, הבת שלי התנדבה ללא הרף עם משפחות מפונים ומילואימניקים ורציתי לתרום מעבר. אמרו לי לא פעם שצריך עזרה בלעזור לחיילים לעבד את החוויות שלהם, ליווי. הלכתי על זה, התחלתי הליך גיוס. אני אחרי טירונות ומחכה לשיבוץ, זה מיוחד ומרגש ואני מקווה לעשות טוב".
עידית דוידוביץ (37), אלון
לשעבר קונסול ישראל במקסיקו והיום עובדת במחלקה לישראלים במצוקה בחו"ל תחת משרד החוץ. נשואה ואמא לארבעה
בעלה גויס ב־7 באוקטובר לכיתת הכוננות ביישוב שבו הם גרים, והיא סייעה למשפחות הנרצחים והחטופים במסגרת עבודתה. "במהלך השליחות במקסיקו חוויתי את עוצמת הסולידריות הישראלית, ובזמן רעידת האדמה הקשה החלטתי להצטרף לשירות צבאי בעתיד. לאחר תחילת המלחמה פניתי לצה"ל בבקשה להתנדב ולקחת חלק במערך המילואים, בפברואר האחרון עשינו טירונות, ולאחרונה שובצתי ליחידה איתור נעדרים".
מרים קלאהר (25), ביתר־עילית
מהנדסת תעשיה וניהול, עובדת בחברת סטארט־אפ
"גדלתי במקום שבו אין מודעות לצבא, לשאול בביתר־עילית מישהו אם הוא הולך לצבא זה כמו לשאול חילוני בתל־אביב אם הוא הלך לישיבה. "אבל עם המלחמה התעורר הצורך, התנדבתי בהכנת עוגות ומארזים למשפחות מפונות, ליווי משפחות חטופים, ורציתי לתרום מעבר. עשיתי טירונות עם החברות ואני מחכה לשיבוץ בתפקיד. במשפחה העריכו את הגישה שלי ואת הצעד שעשיתי, וגם בעבודה קיבלו את זה מאוד יפה. גם אמרו שכל ימי המילואים שאצא אליהם מתקבלים בהבנה.
"אחותי התגייסה לפני יותר משנה ומשרתת במילואים. אני לא יודעת עד כמה זה יביא לשינוי גדול, אבל אנחנו נמצאות פה".
