כיצד התגבש נוסח ה'יזכור' כמין תפילה חילונית? הצצה לסיפור זה מספק לנו מכתב שהתגלה ב'גנזים' בארכיון זלמן שזר. את המכתב כתב הסופר והמשורר ש. שלום. המכתב מופנה ליצחק זיו-אב, מי שהקים כבר בשנות מלחמת העצמאות את האגף ליחסי ציבור במשרד הביטחון יחד עם עמנואל הרוסי. בתחילת ימי המדינה פנה זיו-אב, כנראה מטעם משרד הביטחון, אל הסופר ש. שלום בבקשה להציע נוסח ל'יזכור'. האם "יזכור אלוהים" או "יזכור נצח ישראל"? התלבטות זו מזכירה את זו שהתעוררה בעת קביעת נוסח מגילת העצמאות, אז עלתה השאלה אם להכניס מושגים דתיים למסמך. הנוסח של ש. שלום מכיל אלמנטים דתיים מובהקים ("ימציא מנוחה נכונה תחת כנפי השכינה"), ודומה שהוא מתייחס לקורבנות השואה ולא רק לחיילי ישראל. האלמנטים הדתיים מתאימים גם לבקשתו של ש. שלום במכתבו, "להגיש נוסח זה גם לרבנים הראשיים ולאדמו"רים... ולבקש שיסמכו גם הם ידם עליו". בסופו של דבר, לא התקבל נוסח זה. הנה הנוסח שהציע ש. שלום:
"יזכור נצח ישראל [אלוהים] נשמת הגיבורים, החלוצים והבחירים אשר מסרו את נפשם על גאולת ישראל. ימציא מנוחה נכונה תחת כנפי השכינה לתפארת בחורים ומחמל העלמות, זקנים ונערים, אבות ואמהות שנפלו במלחמת הקודש, שנהרגו ושנשחטו ושנשרפו ושנטבעו ושנחנקו ושנפזרו עצמותיהם ולא הובאו לקבר ישראל. מנשרים קלו ומאריות גברו לפדות אדמתנו ולהשיב שבותנו ולהרים קרננו בציון כבתחילה. לכן בעל הרחמים יסתירם בסתר כנפו לעולמים ויצרור בצרור החיים נשמתם במעלת קדושים וטהורים, כזוהר הרקיע מזהירים ובאור מדינת ישראל מאירים. אמן".
