כִּנֶּרֶת, אַתְּ לֵב שְׁרִירִי
וְרָטֹב שֶׁפּוֹעֵם מִחוּץ לַגּוּף.
כַּמָּה קָשָׁה וְרָעָה הָאָרֶץ הַזּוֹ
וְכַמָּה יָפֶה עוֹרֵךְ הַכָּחֹל
רוֹעֵד בָּרוּחַ. כַּמָּה בַּיְשָׁנִים פָּנַיִךְ,
בַּיְשָׁנִים הָאַמְנוּנִים
שֶׁמְּשַׂחֲקִים בְּתוֹכֵךְ.
נְעָרִים לִפְנֵי גִּיּוּס
יְשֵׁנִים עַל שְׂפָתֵךְ בְּאֹהָלִים.
הֵם נוֹגְעִים זֶה בַּזֶּה, יְדֵיהֶם עֵצִיּוֹת
כְּמוֹ בְּגַן הָעֵדֶן.
כַּמָּה חַיְשָׁנִי הַגּוּף,
אֲפִלּוּ דְּחִיפָה יְכוֹלָה לְטַלְטֵל
אוֹתוֹ מִכְּאֵב לְרָעָב. וְאִם יֵהָרְגוּ
בַּצָּבָא לְפָחוֹת יִהְיֶה זֶה אַחֲרֵי
שֶׁמִּישֶׁהִי נָגְעָה בָּהֶם,
אַחֲרֵי שֶׁהִבִּיטוּ יַחַד בַּמַּיִם
בּוֹלְעִים רֹק, נַעֲנִים לַזְּרִיחָה.
וְאִם יַהַרְגוּ אֲחֵרִים
יִהְיֶה זֶה אַחֲרֵי שֶׁרָאוּ
שֶׁהַיָּם כְּבָר מָלֵא
וְכָל הַנְּחָלִים לְעַצְמָם,
שֶׁגַּם אַחֲרֵי שֶׁרָווּ
אֵין קֵץ לַצָּמָא,
שֶׁנַּעֲרָתָם, כְּמוֹתָם,
רַק עוֹשָׂה אֶת עַצְמָהּ יְשֵׁנָה.
כִּנֶּרֶת, אַתְּ דִּמְעַת תַּנִּין
עַל פְּנֵי הָאָרֶץ. וּבְכָל זֹאת אַתְּ בּוֹכָה עָלֵינוּ
וְגַם זֶה נֶחְשַׁב,
וְאִם כְּבָר לָמוּת אָז בִּשְׁבִיל הַמַּיִם,
בִּשְׁבִיל שֶׁיִּבְכּוּ עָלֵינוּ הַמַּיִם בַּבְּרָזִים.
