בכירים במערכת המשפטית ומומחים למשפט חוקתי אמרו אתמול כי הצו על תנאי שהוציא בג"ץ נגד הממשלה הוא "קריאת השכמה" בעניין גיוס החרדים. בצו הורה בית המשפט לנמק למה לא מוציאים צווי גיוס נוספים למלש"בים חרדים בהיקף המתאים לצורכי הצבא, ומדוע לא מפעילים סנקציות אישיות אפקטיביות כלפי מי שהוצאו להם צווי גיוס - ולא מתייצבים.
הצו הוצא על ידי השופטים נעם סולברג, דפנה ברק-ארז ודוד מינץ שדנים בעתירות. המדינה תתבקש לנמק עד 24 ביוני. לפי אותם גורמים, בג"ץ העביר לממשלה מסר שלפיו "אנחנו נתחיל לנהל את האירוע". עוד אמרו: "הממשלה מגבירה את הנטל על המשרתים, מגייסת חיילים ללא ניסיון מספק לפעילות מבצעית, ומצד שני לא עושה דבר לגיוס בני ישיבות".
יו"ר ועדת החוץ והביטחון של הכנסת, ח"כ יולי אדלשטיין, אמר אתמול במהלך דיון בוועדה: "התחושה שלי היא שעוד ישיבה או שתיים, עוד שבוע או שבועיים, אנחנו שם. לאחר מכן צוות הוועדה יחל לגבש טיוטה על סמך מה שנאמר פה בדיונים". עם זאת, סייג: "לא יכול ולא מוכן להתחייב על תאריך".
המשנה למנכ"ל משרד הביטחון, קובי בליטשטיין, אמר בדיון כי לעמדת משרד הביטחון, "מטרת הצעת החוק היא להגיע להסכמה עם הרבנים והנהגת החרדים". ח"כ מירב כהן (יש עתיד) התרעמה: "בלתי נתפס שחסרים חיילים ומחכים להסכמת הרבנים".
בכיר ביהדות התורה אמר ל-ynet: "בג"ץ דוחף בכוח להתנגשות מיותרת בין הציבור החרדי לשלטון. במקום לנהוג באחריות ולחפש פתרונות מאחדים – הוא בוחר לכפות ולהתגרות. זו לא דאגה לשוויון אלא כפייה כוחנית. בג"ץ מתעקש לדרדר את היחסים בין חלקי העם".
ביוני שעבר קבע בג"ץ פה אחד כי המדינה מחויבת לגייס את תלמידי הישיבות לצבא - בהיעדר מסגרת חוקית שמאפשרת להבחין בין תלמידי הישיבות ליתר המיועדים לשירות צבאי. מאז לא גיבשה הקואליציה חוק גיוס. הדיונים שנערכים על החוק בוועדת החוץ והביטחון תקועים לעת עתה, אף שהיו"ר אדלשטיין הבטיח כי בקרוב יחלו בכתיבת הטיוטה.
