לא הטילים החות'ים ולא החזרה ללחימה בעזה עוצרים את גלגלי ההפיכה המשפטית. מקסימום, הם מושכים ממנה את האש ומאפשרים לה להתקדם הרחק מתשומת הלב הציבורית. אתמול יצא לדרך ההליך החדש לבחירת נציב תלונות הציבור על שופטים, וביום ראשון צפויה לעבור בוועדת השרים לחקיקה הצעת החוק של ח"כ שמחה רוטמן שנועדה לשנות את דרך קביעת הרכבי בית המשפט העליון, כך שלנשיא לא תהיה עוד השפעה ניהולית ומהותית על מינוי הרכבים בתיקים רגישים.
הרוב הקואליציוני הכמעט אוטומטי והבחירות לכנסת בתוך שנה יתדלקו עוד יוזמות חקיקה משַנות מציאות משפטית ומשטרית. נגד שתיים כאלה יצא לאחרונה, באופן פומבי ויוצא דופן, פרקליט המדינה עמית איסמן: "בין הצעות אלה ואחרות עובר חוט מקשר וברור", אמר, "החלשת התביעה, החלשת הפרקליטות ודה-לגיטימציה של אנשיה והחלטותיהם".
1 צפייה בגלריה
מימין: סעדה. פתח להשתלטות, איסמן. לתקן, לא לרסק, מילביצקי. ללא הטיה
(צילומים: יובל חן, רפי קוץ, אלכס קולומויסקי)
***
ההצעה הראשונה אליה התייחס איסמן היא כינון תקופת צינון למינוי שופט שכיהן כפרקליט. הצעת החוק של ח"כ חנוך מילביצקי (ליכוד) מדביקה למערכת המשפט דימוי מושחת, כאילו המינויים הבכירים נעשים בשיטת "חבר מביא חבר" וטוענת כי השופטים המגיעים משורות הפרקליטות מעדיפים את עמדת התביעה.
לפי ההצעה – שעברה לאחרונה בקריאה טרומית ברוב מרשים של 54 ח"כים אל מול 40 ח"כים מתנגדים – "לא יתמנה לשופט או לרשם בבית משפט שלום או מחוזי מי שכיהן כפרקליט בפרקליטות המדינה, בפרקליטות מחוז או כתובע בכל רשות ציבורית אחרת, אלא אם כן עברה תקופה של שלוש שנים מיום סיום כהונתו בתפקיד".
"יש חשש כי לשופטים המגיעים משורות הפרקליטות יש הטיה לטובת התביעה בשל הניסיון המקדים שלהם במסגרת עבודתם בשירות המדינה", אמר מילביצקי בכנסת כשהציג את הצעת החוק שלו. "מפאת כוחם הרב של שופטים ורשמים שביכולתם לחרוץ גורלות של בני אדם, בפרט כשמדובר בהליכים פליליים, יש הצדקה לקבוע תקופת צינון כאמור, על מנת שאותו פרקליט יתנסה בעבודה אחרת בטרם יתמנה לשופט". עוד נכתב בדברי ההסבר שתקופת הצינון הנדרשת: "תאפשר לשופט לכהן באופן מקצועי ואובייקטיבי יותר, ללא הטיה אינטואיטיבית לטובת המדינה בהליך".
בכנס משפטי שנערך באחרונה באוניברסיטת חיפה התבטא פרקליט המדינה איסמן נגד החקיקה המוצעת, לפיה "הפרקליט נדרש לעבור תקופת 'רהביליטציה' מההטיות שדבקו בו – כאילו היה נגוע בווירוס או חיידק.
"מדובר בעוד הצעת חוק אשר מטרתה לכאורה למנוע ניגוד עניינים ולחזק את אמון הציבור במערכת המשפט. בפועל, מדובר בניסיון לומר לציבור כי הפרקליטות והפרקליטים העושים לילות כימים בשמירה על שלטון החוק, אינם מקצועיים ואינם אובייקטיביים. בנוסף, שופטים אשר שימשו כפרקליטים בטרם מונו מוטים לטובת התביעה ולמעשה לא עושים דין צדק. ולבסוף לומר לפרקליטים - אתם פשוט לא רצויים בשיפוט. כך לא מחזקים אמון – כך ממוטטים אותו".
לדברי איסמן אין מדובר בהצעת חוק שנועדה לשפר את איכותם של שופטי מדינת ישראל או לחזק את אמון הציבור במערכות, אלא, "להרתיע עורכי דין טובים ומסורים מלהצטרף לפרקליטות המדינה שעה שדרכם לשפיטה תיחסם לפחות למשך שלוש שנים. זהו ניסיון לצבוע את אנשיה המסורים הישרים והמקצועיים של פרקליטות המדינה, כולם מקטן ועד גדול, כמוטים.
"ואם אכן קיים חשש להטיה מקצועית – מדוע רק פרקליט? במה שונה הוא מסנגור? מעבר לפגיעה המשמעותית בהון האנושי הפוטנציאלי של הרשות השופטת, ההצעה מטילה בנוסף דופי בכל השופטים המכהנים כיום, אשר שירתו בעבר בפרקליטות המדינה. אם קיים חשש מניגוד עניינים בשל מעבר של פרקליט לשיפוט, הרי שבאותה נשימה רומזת הצעת החוק שיש חשש שהחלטותיהם של אותם שופטים אינן נקיות משיקולים זרים. הטענה הזו אינה רק פוגענית וחסרת שחר – היא חותרת תחת אמון הציבור כולו במערכת המשפט".
איסמן תבע את עלבונם של הפרקליטים: "לאורך השנים, פרקליטות ופרקליטים רבים הפכו לשופטים מהשורה הראשונה, והם מביאים עימם ניסיון משפטי עשיר, ראייה רחבה של המשפט הפלילי והמינהלי, ויכולת להתמודד עם תיקים מורכבים מתוך הבנה עמוקה של האיזון בין אינטרס המדינה לבין זכויות הנאשמים. מדוע אם כן, להטיל בהם דופי כמי שהחלטותיהם מוטות באופן מובנה, אם לא כדי להחליש את התביעה במדינת ישראל בכלל ואת הפרקליטות בפרט?
"הסכנה ברורה: אם הציבור יקבל את הנחת המוצא של ההצעה הזו, הוא עלול להתחיל לפקפק בפסקי דין שניתנו וניתנים על ידי שופטות ושופטים יוצאי פרקליטות. ההצעה הזו, בדומה להצעות אחרות, מתיימרת לחזק את אמון הציבור אך בפועל היא מחלישה אותו".
***
הצעת חוק נוספת מפניה מתריע איסמן היא זו שזכתה לכינוי "חוק מח"ש". שר המשפטים יריב לוין קיבל את דוח הוועדה הציבורית שהמליצה לנתק את המחלקה לחקירות שוטרים - מח"ש - מפיקוח הפרקליטות ולהעבירה לפיקוח של "גוף עצמאי". חבר הוועדה, המשנה ליועצת המשפטית לממשלה שרון אפק, שכתב את דעת המיעוט, ראה בהמלצה זו פתח להשתלטות שרי משפטים על "הגוף העצמאי". והנה, נבואתו הפסימית כבר מתגשמת.
ההצעה של ח"כ משה סעדה (ליכוד), שהיה סגן ראש מח"ש בעברו, מבקשת להכפיף את המחלקה מינהלית לשר המשפטים ולפיקוחו המינהלי של מנכ"ל משרד המשפטים. עוד הציע להעניק למח"ש סמכויות חקירה והעמדה לדין של פרקליטים ותובעים. "הביקורת המופנית כלפי פרקליטות המדינה ובכלל זה למח"ש כאחת מיחידותיה, היא לעיתים מוצדקת ונכונה", אמר איסמן. "יש מקום לשיפור ויש מקום לייעול ואנו עושים כן כל הזמן. רפורמה אמיתית נועדה לבנות – לא להרוס. לתקן – לא לרסק".
לדעתו, הצעת החוק לא נועדה לשפר או לייעל, אלא להחליש את התביעה והפרקליטות. "הכפפת יחידת חקירה ותביעה לדרג פוליטי, יהא השר הממונה אשר יהא, ומתן אפשרות לאותה יחידה לחקור ולהעמיד לדין חוקרים ותובעים, מגלמת בתוכה סיכון ממשי לפוליטיזציה של החקירות ואפקט מצנן על פרקליטות ופרקליטים מעיסוק בתיקים מורכבים בכלל ובתיקי שחיתות שלטונית בעניינם של נבחרי ציבור בפרט.
"האחריות לשמור על הדמוקרטיה היא של כולנו", סיכם איסמן. "הגנה על מערכת המשפט ומערכת אכיפת החוק אינה עניין תיאורטי. זוהי חובתה של כל חברה דמוקרטית הרוצה להבטיח עתיד של צדק, יושרה ושוויון בפני החוק".
