תצהיר התשובה של ראש הממשלה נתניהו לבג"ץ מעלה תמונה מטרידה מאוד על אודות ההתרחשויות טרם טבח 7 באוקטובר, הערכות המודיעין שניתנו על ידי השב"כ והגורמים שהובילו לאסון החמור בתולדות המדינה. ואולם, האחריות והאשמה של השב"כ לאירועי 7 באוקטובר ברורים וידועים. אין על כך מחלוקת, ורונן בר נטל אחריות פומבית. לא על כך מתנהלת העתירה, אלא על הפרוצדורה לפיטורי ראש שב"כ.
בנקודה זו נראה שנתניהו "נפל בפח" המשפטי, ו"קרב התצהירים" והגרסאות בין בר לנתניהו מעניק לשופטי בג"ץ את הבסיס המשפטי הנוח לקביעה שהסתמנה עוד בדיון – ביטול הפיטורים והשבת הדיון לוועדה המייעצת למינוי בכירים בראשות השופט גרוניס.
בעקבות התצהירים ישנה סבירות לא מבוטלת ששופטי בג"ץ יכתבו בפסק דינם את השורות הבאות או נוסח דומה: "בין רה"מ לראש השב"כ התגלעו מחלוקות עובדתיות, בייחוד בכל הנוגע לסיבות בגינן החליט רה"מ לקדם החלטת ממשלה בדבר פיטוריו של בר. מטבעם של דברים, בג"ץ אינה ערכאה שבגדרה ניתן ללבן מחלוקות עובדתיות בדרך של חקירה נגדית כדת וכדין, ואין זה ראוי שערכאת ביקורת מנהלית תעשה כן לראשונה. הממשלה אף היא אינה הפורום המתאים לליבון מחלוקות עובדתיות מסוג זה, ולא בכדי במספר החלטות ממשלה נקבע כי טרם פיטורים של נושא משרה בכיר יש להביא את העניין לדיון והמלצה של ועדה מקצועית, במטרה שתבחן את התשתית העובדתית ותגבש המלצה מקצועית לממשלה. כך יש לעשות גם במקרה הנדון. מבלי להביע עמדה, ובוודאי מבלי להכריע בגרסאות, אנו מורים כי החלטת הממשלה בדבר פיטורי ראש השב"כ תבוטל, והנושא יובא בפני הוועדה המייעצת למינויים לתפקידים בכירים שתמליץ לממשלה בדבר בקשת רה"מ לפיטוריו של בר".
מהערות השופטים במהלך הדיון היה ברור שזה הוא הכיוון של פסק הדין. כעת, קרב הגרסאות בין נתניהו לבר מעניק לשופטים את הבסיס העובדתי והמשפטי להשבת הדיון לוועדת גרוניס. הערכתי היא שבפועל לא יתקיים כל דיון בוועדת גרוניס משום שלפני שיגיע הדיון, יודיע בר על מועד לסיום כהונתו, וכך ההלכה תתקבע לעתיד, אך הדיון במקרה הפרטני של בר יתייתר. ואולם, בכך לא תסתיים ההשפעה המשפטית והציבורית של בג"ץ פיטורי ראש השב"כ, שכן הקרב הבא בבג"ץ, על הקמת ועדת חקירה ממלכתית, אף הוא יושפע מהעובדות שנחשפו בתצהירים. בחודש הבא עתיד להתקיים דיון נוסף בעתירה התלויה והעומדת, הדורשת מהממשלה להקים ועדת חקירה ממלכתית. עד כה בג"ץ נהג בסבלנות ובסלחנות, וקבע כי על הממשלה לשקול ולדון בהקמת ועדת חקירה.
קרב התצהירים של נתניהו ובר והמחלוקות העובדתיות על התרחשויות בתקופה שקדמה למחדל החמור, ממחישים עוד יותר לציבור וגם לשופטי בג"ץ עד כמה קריטי לזרז את הקמתה של ועדת חקירה ממלכתית שתבחן את כלל העובדות הקשורות לאירועים שקדמו לטבח 7 באוקטובר ותפרסם אותן לציבור. אין זה ראוי שהציבור, המשפחות השכולות ומשפחות החטופים ייחשפו לפרטים אגב הדיון בפיטורי בר.
מאבקו המשפטי של בר גבה מחירים ממנו, מהשב"כ ומהמדינה בכללותה. אין מחלוקת שבר צריך לסיים את תפקידו, אשמתו ברורה, אך לטעמי בר יצליח להשיג את מטרותיו – גיבוש הלכה משפטית בדבר דרך פיטוריו של ראש שב"כ וגדרי שיקול הדעת, וזירוזה של הקמת ועדת חקירה ממלכתית.
