אַתֶּם, שֶׁעֵינֵיכֶם נִפְקְחוּ, שֶׁהַמִּפְגָּשׁ
עִם הָרֹעַ הַצָּרוּף סִדֵּר אֶת עוֹלַמְכֶם
בְּקֻפְסָאוֹת מְאֻרְגָּנוֹת הֵיטֵב, פּוֹטֵר אֶתְכֶם
מֵאַשְׁמָה וּמִבּוּשָׁה, מַעֲנִיק לָכֶם
בִּטָּחוֹן עַצְמִי שֶׁיָּגֵן עֲלֵיכֶם בִּפְנֵי בּוּרוּתְכֶם —
אֶל תְּדַבְּרוּ עָלֵינוּ בְּמַשְׂטֵמָה כָּזוֹ.
הֲרֵי אֲנַחְנוּ חַלָּשִׁים מִכְּדֵי לִהְיוֹת הָאוֹיְבִים שֶׁלָּכֶם
וְחַסְרֵי הַשְׁפָּעָה מִכְּדֵי לִהְיוֹת אַחְרָאִים לָרֹעַ
שֶׁגַּם אֲנַחְנוּ קָרְבָּנוֹת שֶׁלּוֹ
זִכְרוּ כַּמָּה רָצִינוּ לִהְיוֹת כְּמוֹתְכֶם,
כַּמָּה הִשְׁתּוֹקַקְנוּ לָשׁוּב
לַחֵיק הַחַמִּים שֶׁל הַסֵּדֶר הַטּוֹב
לְלֹא מַדְקְרוֹת הַבִּקֹּרֶת בֵּין הַצְּלָעוֹת.
כַּמָּה רָצִינוּ לְהַאֲמִין שֶׁבַּרְבָּרִיּוּת הִיא הֲגַנָּה עַצְמִית.
אֲבָל לֹא הִצְלַחְנוּ. אוּלַי תְּרַחֲמוּ עָלֵינוּ
בִּגְלַל הַכִּשָּׁלוֹן הַזֶּה —
עָלֵינוּ, שֶׁמְּכַסִּים אֶת יְלָדֵינוּ בַּלַּיְלָה בִּשְׂמִיכָה
וְלִבֵּנוּ רוֹעֵד כְּצִפּוֹר בְּכַף,
נוֹשְׂאִים בְּזִכְרוֹנֵנוּ אֶת הַצֵּל שֶׁהֵטִילוּ עֲצֵי הַפְּרִי
תַּחַת שְׁמָשׁוֹת שֶׁכְּבָר לֹא תִּזְרַחְנָה לְעוֹלָם,
וְאֶת כָּל חַיּוֹת הַשָּׂדֶה שֶׁנָּסוּ בְּבֶהָלָה
מִפְּאַת הַשְּׁתִיקָה מַחֲרִישַׁת הָאָזְנַיִם