ביום חמישי הקרוב ייצא לדרך פסטיבל דוקאביב – מאירועי הקולנוע האיכותיים והאהובים בישראל. הפסטיבל שמוקדש לקולנוע תיעודי מתרחש בתל-אביב במספר מוקדים (בעיקר בסינמטק). למרות הקשיים והחרמות שאיתם מתמודדים מנהלי פסטיבלים בישראל מאז המלחמה בעזה, קברניטות דוקאביב – המנהלת לימור אהרונוביץ' והמנהלת האמנותית מיכל ויץ הצליחו להרים תוכנייה מרשימה.
"התוכנית מהדהדת את הרגעים הדרמטיים והטעונים ביותר של ההיסטוריה העולמית העכשווית", אומרת ויץ. "הסרטים שמוצגים תחת הכותרת 'עולם במאבק' משקפים תמונת מציאות רחבה, מפוכחת אך גם מלאת תקווה, דרך עיניהם של יוצרים ויוצרות: הם מתעדים מאבקים מול מנגנוני הכוח, על החירות והזכות לעצב עתיד אחר. לצידם, יוצגו סרטים רבים מישראל ומהעולם המעניקים לנו גם מעט בריחה מהמציאות, צלילה אל העבר, מסע אל הטבע וסרטי מוזיקה שמקפיצים את הנשמה".
מתוך הרפרטואר העשיר, בחרנו חמישה סרטים, שמאפשרים לנו לשוטט על פני הכדור ולנוס לרגע מהמציאות בלבנט.
אחר צהריים של התבודדות: בעקבות המטאדור
"אני אוהב אנשים מטורפים", הכריז הבמאי הקטלאני אלברט סרה, באחת משיחותינו. "אני מנסה ליצור סרטים שערורייתיים והזויים. הסרטים שלי אמיצים ולא מדאיג אותי מה אנשים יחשבו".
בסרטיו העלילתיים, סרה שנולד במחוז ז'ירונה, בחבל קטלוניה, עסק בדמויות כקזנובה, הרוזן דרקולה, המלך לואי ה-14 ודון קישוט. הוא מושפע גם מקרל לגרפלד, סלבדור דאלי ומייקל אולירי, מנכ"ל חברת התעופה ריינאייר.
עכשיו, סרה משגר סרט תיעודי – "אחר צהריים של התבודדות", שזכה ב"צדפת הזהב", הפרס הגדול בפסטיבל סן-סבסטיאן. גם כאן הוא עוסק בדמות שמרתקת אותו: המטאדור אנדרס רוקה ריי הפרואני, שמבחינתו הוא לוחם השוורים הטוב ביותר בעולם כיום. ריי שיחגוג בשנה הבאה יום הולדת 30 הוא נצר למשפחת מטאדורים. אגב, כשריי היה בן 19, הוא חווה חוויה טראומטית בזירה של סביליה, כאשר שור במשקל 533 ק"ג שיפד את ישבנו. מאז הוא התאושש וביסס את מעמדו. יש לו גדוד מעריצים והוא נאבק למען עתיד קרבות השוורים, שלהם יש מתנגדים רבים.
סרה, שבילדותו נלקח לצפות בקרבות שוורים, החליט להראות מקרוב, בעזרת המצלמה שלו, את הנעשה בזירה, את הטקסיות ואת תלבושות הקרב המסוגננות. סרה עקב אחרי ריי ("הוא די ביישן ומופנם") ופמלייתו במשך שלוש שנים, ולדבריו לוחם השוורים "נוטל על עצמו את הסיכון להתמודד עם השור כחובה אישית מתוך כבוד למסורת וכאתגר אסתטי. אתגר זה יוצר צורה של יופי חולף דרך העימות החומרי והאלים בין הרציונליות האנושית לאכזריותה של חיית הבר. מלחמת השוורים היא תזכורת למעגל החיים".
הסרט השנוי במחלוקת על הענף השנוי במחלוקת כולל סצנות זירה מדממות (שצולמו מקרוב), שאינן תמיד קלות לצפייה. יחד עם זאת הוא לא חף מהומור, ולא מפתיע שהוא גרף פרסים וביקורות משבחות.
אחר צהריים של התבודדות, בימוי: אלברט סרה, ספרד/ צרפת/ פורטוגל 2024, 125 דקות
בית הספר של הטבע: נעורים ליד הקוטב
היישר מפסטיבל סאנדנס האחרון מגיע אלינו סרט מקסים על חבורת מתבגרים ומתבגרות באזור הכפרי של נורווגיה, 300 ק"מ מהחוג הארקטי. מדובר במסגרת מיוחדת, שמתאימה לבני נוער חסרי ביטחון, שלא הצליחו להשתלב ומחפשים משהו שהלימודים הקונבנציונליים לא סיפקו להם.
היידי יואינג ורייצ'ל גריידי, יוצרות "בית הספר של הטבע", יצאו לחקור את האתגרים העומדים בפני התלמידים ובחנו את החיבור העמוק שלהם לטבע ולסביבה. במהלך שנת הלימודים, התלמידים לומדים כישורי הישרדות ואילוף כלבים מגזע האסקי סיבירי. שנת הלימודים מסתיימת בריצת מזחלות כלבים.
יואינג וגריידי מדגימות כיצד הכלבים מצליחים להתחבר למתבגרים בדרכים שמורים מסורתיים לא מצליחים לעשות. אחד המדריכים מסביר שלכלבים יש יכולת מופלאה לטעת בבני אדם תחושה שהם נראים ומקובלים.
הסרט מרגש ומחמם לב. גם הדרך שבה הבימאיות לוכדות את היופי של הנופים המושלגים ושל הכלבים, היא סיבה טובה לצפות ב"בית הספר של הטבע".
בית הספר של הטבע, בימוי: היידי יואינג ורייצ'ל גריידי, ארה"ב/ נורווגיה 2025, 106 דקות
האוקיינוס הוא הבית: למען הסביבה
בשנים האחרונות יותר ויותר משפחות, גם מישראל, מחליטות להגשים חלום ולצאת למסע הרפתקאות ולמידה ברחבי הגלובוס. זוג שווייצרי עשה זאת הרבה קודם וגם לקח את הרעיון קצת יותר רחוק: דריו שוורר, מדריך סקי והרים, ורעייתו סבין בחרו כבר לפני 25 שנה לצאת מאזור הנוחות שלהם. "עבדתי כמדריך הרים וסקי, והגעתי לנקודה שבה הבנתי שהקרחונים שהרכיבו את ה'משרד' שלי נמסים", מספר דריו. "הייתי חייב לעשות משהו בנושא. רעייתי סבין ואני החלטנו להקדיש ארבע שנים להעלות את המודעות לשינויי האקלים. הרעיון שלנו היה להשתמש רק בכוח האדם ובכוח הטבע כדי לחצות את שבעת הימים, ולטפס על שבע פסגות – הפסגה הגבוהה ביותר בכל יבשת – לחבר את אזורי האקלים ולאסוף ולשתף דוגמאות של פתרונות אקלים מעוררי השראה".
הזוג הפליג בספינת מפרש, וארבע שנים המתוכננות הפכו להרבה יותר. במהלך המסע הם ערכו מחקרים והתרבו: המשפחה התרחבה וכיום מונה שישה ילדים. בהתחלה סבין לא ידעה איך מגדלים שישה ילדים על ספינה, אבל לטענתה "היא למדה זאת בדרך טבעית". האוקיינוס הפך לביתם במשך 25 שנה, הם חצו את כל האוקיינוסים, פקדו את כל היבשות ו"הפכו לחלק מהטבע", לדברי דריו. בתחנות שבהן עגנו, חלקו חוויות והגבירו את המודעות לשימור הטבע.
ב"האוקיינוס הוא הבית", הבמאית ליביה וונאש ליוותה את המשפחה הזאת במשך שבע שנים. וונאש מדגימה איך הזוג שוורר וששת ילדיהם מאתגרים את הנורמות הקונבנציונליות של חינוך, בית, בטיחות ומערכות יחסים. עד שסערה אחת קשה מאלצת אותם לחשוב מחדש על בחירות חייהם ועל מערך המשפחה.
זהו סרט הביכורים של וונאש, שלמדה סוציולוגיה ותקשורת ועבדה כעיתונאית. מוונאש נדרש אומץ רב לצלם בים הפתוח ובתנאים צפופים. היא היטיבה להרים את המצלמה, בדיוק כשהבלתי צפוי קורה והצליחה לתעד את הרגעים המסעירים.
הסרט שזכה בפרסים אחדים, כולל בפסטיבל ציריך, ישודר במהלך השנה ב-yes דוקו.
האוקיינוס הוא הבית, בימוי: ליביה וונאש, שווייץ 2024, 94 דקות
חיי מדף: לזוז עם הגבינה
ד"ר רובין מאטקאף היא אישה רבת-פעלים: סופרת, אמנית, קולנוענית והיסטוריונית, המתמחה במערכות מזון. לפני שנים אחדות היא יצאה עם הבמאי איאן צ'ייני למסע חובק עולם, בעקבות הגבינות, מארה"ב ועד יפן, ממצרים ("המצרים מרגישים שהם המציאו את הגבינה ושכל הגבינות החלו דרכן במצרים העתיקה") ועד גיאורגיה. התוצאה היא "חיי מדף", שהוקרן בבכורה בפסטיבל טרייבקה הניו-יורקי. "במסע שלנו הלכנו למקומות שלא היית מצפה שנלך בעקבות גבינה", אומרת מאטקאף. "בסרט אתה לא רואה את צרפת, איטליה ושאר המקומות הצפויים. אף אחד לא היה מצפה שנטוס ליפן בשביל גבינה. זה היה כל הכיף, ללכת למקומות מפתיעים".
המסע שלה מרתק, מחכים ומפתיע, ובמהלכו מאטקאף טעמה גם גבינות מוזרות, כמו גבינת המימולט, שיש בה חרקים. ואילו בשוויץ ז'אן-ז'אק זופריי, אספן ויצרן, נתן לה לטעום גבינה בת 50 שנה, שירש מסבו. "הגבינה הייתה כמובן קשה כמו אבן, בגלל שכל הלחות יצאה ממנה – אבל היא הייתה ממש טעימה".
"חיי מדף" הוא הרבה יותר ממסע קולינרי.
חיי מדף, בימוי: איאן צ'ייני, ארה"ב 2024, 76 דקות
פלמינגו: הזמן הוורוד
לורנסו האגרמן הוא במאי מקסיקני פורה ומעוטר, החמוש בכישרון, בעין טובה ובשפם אימתני. בעברו היה צלם ואף תיעד את מלחמות הבלקן. בסרטו החדש, היפה והפיוטי "פלמינגו", הוא יצא לתעד מאבק מסוג אחר – את מאבק ההישרדות הנחוש ועתיר הקשיים של אחד המינים האיקוניים ביוקטן, חצי אי השוכן בין הים הקריבי למפרץ מקסיקו: הפלמינגו הקריבי.
המאבק הזה קורה ליד הקצה הצפוני של יוקטן. מדי שנה הפלמינגואים חוזרים לפני טיפות הגשם הראשונות, והשפך הופך למקום התכנסות שהוא אחד ממחזות הטבע היותר מרהיבים.
האגרמן עוקב אחר הפלמינגואים המצודדים במהלך התקופה העדינה של קיומם: מציאת בן הזוג הנכון, המקום הנכון והזמן הנכון ליצירת משפחה – למעשה החיפוש הקריטי ביותר בטבע. עופות המים הוורודים מסתגלים לתנאי חיים מאתגרים, מפתחים התנהגויות קבוצתיות ייחודיות וזאת כדי להבטיח את הישרדותם.
"פלמינגו" משלב קריינות ייחודית, הומור, פסקול נהדר ודימויים עוצרי נשימה. הוא מביא סיפור חיים מופלא של סיכון, אהבה וחוסן, ויהפנט לא רק חובבי וחובבות סרטי טבע מושבעים.
פלמינגו, בימוי: לורנסו האגרמן, מקסיקו 2024, 83 דקות
