רציתי להגיד לשבט שלי, החילוני, שאני אוהב אותו והכל, אבל הרגתם. הרגתם עם ה"לא".
שמעתי אני ושמענו כולנו מספיק פעמים ומספיק זמן מה לא. אנחנו לא חרדים, כי חרדיות היא בערות ורגרסיה. אנחנו לא פריפריה, כי פריפריה היא נחשלות ותקיעות. אנחנו לא דתיים, כי דתיות היא משיחיות והיעדר רציונליות. אנחנו לא כאלה ואנחנו לא כמוהם. אז מה אנחנו כן? בשלב הזה כבר די ברור שהלכנו כל כך רחוק עם הרצון להיבדל, שאיבדנו את המקום שממנו יצאנו והפכנו להפך המוחלט.
אני אומר "הפכנו" למרות העובדה שלא נולדתי לתוך השבט, אלא היגרתי אליו. נולדתי לשבט שכן, המסורתי, אבל הרעיונות האלה של האדם במרכז, של חירות, של שוויון, של רוח, של השכלה, של חמלה, של קידמה, סחפו אותי. היגרתי אל השבט הזה כי ההצעה שלו הייתה כל כך מרגשת ומסעירה בעיניי שהיא הצדיקה עזיבה של השבט שלתוכו נולדתי. היגרתי אל השבט הזה כי הוא הביט אל המציאות במבט פרגמטי ורצה ליצור עתיד שבו שאפתי לחיות ולגדל בו את ילדיי. היגרתי מרצון ומבחירה, היגרתי כי שיכנעתם אותי.
אבל היום, אם קוראים את מפת המנדטים, אף אחד לא משתכנע ברעיונות האלה. אין כמעט מהגרים חדשים שמצטרפים אלינו. אנחנו פוריטניים ומוסרניים, אנחנו קטנוניים ומפוחדים, אנחנו הולכים ונעשים לא רלוונטיים. הסימן המטריד הזה מאותת לנו שחייבים להפסיק לחשוב על מה לא, לחזור לדבר ולהתדיין עם הסביבה ולהתחיל להביא אל המציאות שלנו רעיונות של כן.
אנחנו כן יהודים, כי יהדות היא לא רק איסורים והחמרות, אלא גם חוכמה ופלפול, היא תורת מוסר שאסור להשאיר בידיהם של הקיצונים אלא לקחת בחזרה את חלקנו בה. אנחנו כן ישראלים (גם כשאנחנו בחו"ל), כי ישראליות היא לא רק קולניות וטעם מזעזע בבגדים, אלא הצטיינות והישגיות וסתגלנות ויצירתיות. אנחנו כן לבנטינים, כי לבנטיניות היא לא רק קצהו הרחוק של העולם החדש, אלא המקום עם האוכל הכי טעים בעולם, עם מזג האוויר הכי כיפי בעולם ועם הנשים הכי יפות בעולם. אנחנו כן מסורתיים גם אם אין לנו אפילו חנוכייה בבית, כי אנחנו יודעים לזהות את הריח של יום שישי לפני שבת בכל מקום שנהיה בו בעולם, וסבתא שלנו היא אחת הגיבורות הכי גדולות שאנחנו מכירים.
אנחנו חילונים, כי חילוניות היא לא הסתגרות סביב אידאות בלתי מושגות, אלא פתיחות לבוא במשא ומתן עם עוד רעיונות, כדי לצמוח ולהתקדם בעזרתם. אנחנו חילונים, כי הרעיונות האקדמיים הטהרנים יכולים לרגש אותנו, אבל אנחנו גם יודעים לתת להם פרשנות פרגמטית שאשכרה אפשר ליישם בחיים. אנחנו חילונים, כי חילוניות היא מדע וביקורת והטלת ספק, גם (ואולי בעיקר) ברעיונות ובדרך שלנו, כדי להיות בטוחים שאנחנו צועדים בנתיב הנכון. אנחנו חילונים כי אנחנו שואפים להתקדם ולהגיע רחוק, אבל לא שוכחים אף אחת ואף אחד מאחור. אנחנו חילונים כי זו הדרך שלנו לעצב את החיים שלנו בעצמנו לפי הערכים שאותם אנחנו בחרנו, והבחירה הזו מחייבת אותנו לאחריות עצומה.
אחריות לחזור להיות ההצעה הכי מסקרנת ומרגשת בשוק הרעיונות, בעיקר כי נדמה שכרגע הוא בשפל של כל הזמנים, וזו ההזדמנות שלנו להרוויח ובענק. אחריות לנסח אלטרנטיבה, אחריות ליצור חיבורים, אחריות להצמיח מנהיג, אחריות להוביל, אחריות להגיד מה כן.
• הכותב הוא עורך ושדרן בגלגלצ ויועץ תקשורת לארגוני תרבות, בוגר מכון מנדל למנהיגות. את הדברים אמר השבוע בהשקת הספר "שבט, אחים" מאת חן ארצי סרור ועמיחי דנינו
אנחנו כן יהודים, כי יהדות היא לא רק איסורים והחמרות, אלא גם חוכמה ופלפול. אנחנו כן מסורתיים, כי אנחנו יודעים לזהות את הריח של יום שישי בכל מקום בעולם
