בשבוע שעבר הובאה כאן תגובת בנק ישראל לאיומי ההדחה שהשמיע נשיא ארה"ב דונלד טראמפ נגד ג'רום פאוול, יו"ר הבנק המרכזי הפדרלי האמריקאי, ה-FED הידוע. "עצמאות הבנק המרכזי", אמרו ל"ממון" בכירי בנק ישראל ומקורבי הנגיד, "היא ערובה שאין שנייה לה לניהול מדיניות כלכלית לאומית שקולה ומקצועית, בייחוד בעיתות משבר". בצמרת בנק ישראל העריכו אז שאין בכוונת ראש הממשלה בנימין נתניהו לקחת דוגמה מטראמפ ולנסות לפגוע בעצמאות בנק ישראל.
זה היה בשבוע הקודם. כעת מתברר מחדש ששבוע אחד שלם הוא פרק זמן דרמטי אצלנו. עוד בסתיו 2024 הציע "צוות מומחים" שהתארגן על דעת עצמו, לבנק ישראל, להפעיל את סעיף 45 בחוק הבנק ולהכריז על ביטול השטרות בערך נקוב ("עריך" בשפה מקצועית) של 200 שקל, כדי להאיץ בכך את המלחמה בהון השחור, במיוחד במגזר הערבי והחרדי, המשתמש תכופות במזומן. חברי ה"צוות" טענו שעל ידי ביטול השטרות ניתן יהיה לגבות לא פחות מ-20 מיליארד שקל מסים נוספים המוחבאים בכלכלה הלא-מדווחת. בבנק ישראל לא התלהבו, בלשון המעטה. הנימוק של מאבק בהון שחור נראה לכלכלניו לא רציני עד מופרך, והתרומה הכלכלית והתקציבית של צעד קיצוני החריג בקנה מידה עולמי זניחה עד אפסית. בהודעה קצרה מיוחדת מטעם בנק ישראל נכתב: "לא הוצג לנגיד בנק ישראל, פרופ' אמיר ירון, צידוק מקצועי מספיק לביטול שטר כלשהו". ההיתכנות ליישום הביטול המוצע, הוסיף בנק ישראל, פשוט "לא קיימת".
נדמה היה שהתגובה הנחרצת המיתה את הרעיון בעודו בחיתוליו, והוא נקבר סופית על ידי ביבי עצמו. מסתבר שלא נקבר. הוא הושב באחרונה לחיים הפוליטיים בגרסה עוד יותר בלתי סבירה. שר החוץ גדעון סער, הפעם בברכת נתניהו ותמיכה נלהבת של הקצוות הכהניסטיים בקואליציה, דרש מבנק ישראל לבטל שטרות של 200 שקל מסדרות ייחודיות שאגר, לדבריו, חמאס בעזה. בפנייתו ציטט סער הערכות נוספות של אותו "צוות מומחים התנדבותי" לפיהן כ-80% מהנכסים הפיננסיים של חמאס מוחזקים במזומן, בשטרות של 200 שקל, בשווי של כ-4 מיליארד שקל. מכאן שביטול שטרות 200 שקלים מסדרות ספציפיות שנכנסו במשך השנים לעזה יאפשר, סוף כל סוף, את הניצחון המוחלט על חמאס בלי ירייה אחת נוספת.
לא יאפשר. ואלו העובדות:
באחת ההחלטות החכמות ביותר שלה, חכמה בלי מירכאות, הרשות הפלסטינית קיבלה בעת כינונה ב-1994 את ההמלצה שלא להנפיק כסף משלה. השקל הישראלי היה ונשאר ההילך החוקי בה. הודות לשימוש בשקל פועלת בשטחי הרשות מערכת בנקאות מסחרית יציבה למדי, והאינפלציה בה צמודה (לא במלואה) לאינפלציה בארץ. ראוי להדגיש שלפי התיאוריה המוניטרית המקובלת, ישראל לבדה מרוויחה מהשימוש הפלסטיני בשקלים, כפי שארה"ב מרוויחה מהשימוש הבינלאומי בדולר. השקל היה גם, עד ההתנתקות ואחריה, ההילך היחיד ברצועת עזה, שהרי השליטה האזרחית בה נותרה, לפחות על הנייר, בידי הרשות.
אין חולק על כך שחמאס צבר לא מעט שקלים מהמסים, האגרות, דמי תיווך ודמי סחיטה מהציבור הפלסטיני. לפני כחמש שנים העריכו גורמים ישראליים את שווי אחזקותיו במזומן בשני מיליארד שקל. בינתיים התחוללו מספר תהליכים: ממשלת קטאר החלה לחלק לתושבי הרצועה 50 מיליון דולר לחודש, והתמידה בכך במרוצת כ-50 חודשים, והשימוש במטבעות קריפטו דיגיטליים תפס תאוצה. ברצועה ובכספות חמאס הצטברו בהדרגה יתרות דולרים גדולות, ואחזקת שקלים הצטמצמה מאוד. בקיץ לפני שנתיים העריכו שוב אותם הגורמים הביטחוניים שהדולר דוחק את השקל ממרחבי עזה. ובמקביל עברה צמרת חמאס לנכסים פיננסיים הנקובים במטבעות קריפטו, בלי חשש להיחשף.
מלחמת חרבות ברזל שינתה את המציאות עוד יותר. בשטחי הרצועה אין כבר סניפי בנקים פעילים, אין בנקטים, אין חלפני מטבע מורשים. יש תחליפי כסף שונים ומשונים, ויש כמות מוגבלת של שטרות של שקלים – מיעוטם בעריך של 200 שקל – שהוזרמה פנימה על ידי בנק ישראל. ההזרמה לא עולה למשק הישראלי מאומה, מלבד עלויות ההדפסה.
כך ברצועת עזה. ואצלנו בבית? באביב 2025 היו במחזור כ-530 מיליון שטרות כסף מזומן בעריך של 200 שקל כל אחד (חישוב מעודכן על סמך הדוח האחרון של מחלקת המטבע של בנק ישראל). הם מהווים כ-60% מכלל שטרות המזומנים. השווי הכספי של שטרות 200 שקלים מגיע ל-105 מיליארד שקל, 80% מהשווי של כל מחזור המטבע. כמעט כל שטרות 200 השקלים הם מהסדרה החדשה, שהנפקתה התחילה ב-2017. אורך חיי שטר ממוצע הוא כשנה ורבע.
למחלקת המטבע בבנק ישראל אין, ולא יכול להיות, מושג לאן התגלגלו שטרות מסדרה זו ואחרות בני 200 שקלים, לא בשטחי ישראל, לא בשטחי הרשות בגדה, ולא ברצועת עזה. אין לכן דרך מעשית להכריז על סדרה כלשהי של שטרות 200 שקלים כ"מבוטלת", מפני שהמזומן הזה נמצא כביכול בחבילות ארוזות בפלסטיק במרתפי חמאס. זו פנטזיה מלחמתית. השטרות נמצאים במחזור הקניות והמכירות השוטף של תושבי ישראל ותושבי השטחים, ומשרתים את צורכיהם היומיומיים.
אומר מומחה למדיניות מוניטרית, המבקש לשמור על עילום שם: "ביטול שטר 200 השקלים משמעותו ביטול כמעט כל המזומן השוטף בידי הציבור הישראלי, ורוב המזומן בידי הציבור הפלסטיני. זה מעשה של טירוף כלכלי ומדיני שאין לו שמץ של צידוק מקצועי, קל וחומר לא ביטחוני. אמינות השימוש בשקל כהילך חוקי תישחק קשות, והמשק הישראלי ייפגע פגיעה עצמית מיותרת".
המטרות האמיתיות
אלא שלא במלחמת שטרות מדובר. מדובר בשלוש מטרות אחרות. ראשית, מדובר במערכה נגד נדבך מרכזי בחברה האזרחית הישראלית – בנק ישראל העצמאי. סגנון מכתבי האיום של סער, כמו הועתק ממתקפת הציוצים של טראמפ נגד הנגיד האמריקאי פאוול. לאחר שפרופ' ירון הבהיר חד-משמעית שאין בכוונתו להפעיל את סמכות הביטול (של שטרות 200 שקלים), כתב סער: "יש צורך לקדם בדחיפות מלחמה כלכלית בחמאס, וככל שבנק ישראל יתמיד בסירובו לשתף פעולה עם המהלך, אציע לבחון את קידומו באמצעות החלטת ממשלה וחקיקה".
לא יחלוף זמן וגם הנגיד, שלא נכנע לרעיונות הנפל של "ניצחון כלכלי מוחץ", יצורף כלאחר כבוד למסדר של אנטי-פטריוטים חברי "דיפ סטייט" – אותה מחתרת קונספירטיבית מדומיינת שממשלי ביבי וטראמפ מאשימים בהכשלת תוכניותיהם הנפלאות. באווירת הרדיפות אחר גייס חמישי מקומי דמיוני, עלול הנגיד להיקרא שמאלן ולהיענש בחקיקה עוקפת בנק ישראל. זה על הפרק.
שנית, מדובר בגל עכור נוסף בשיטפון ההצהרות מפי שרי ממשלה על הצורך להטיל עונשים קולקטיביים על אוכלוסיית עזה – על כולם, בלא הבחנה. לגרש, להחריב, לשטח, להרעיב, וכעת גם לנשל משארית המזומנים שחסכו ליום הדין. גם במחיר של אובדן פני אנוש למדינה הציונית, ופגיעה כלכלית בתושבי ישראל ותושבי הרשות הפלסטינית. הכהניזם, מסתבר, נהיה פופולרי – ולא רק בקצוות, ולא רק בפיו של הזמר לשעבר ויזם הנדל"ן בהווה, קובי פרץ, כפי שרואיין בשבוע שעבר במוסף "7 לילות" (ראיון שלא צריך היה להתפרסם לדעתי כפי שפורסם וכפי שנתפס כנותן ביטוי למגמת הנירמול של ירושת כהנא), אלא גם במוקדי הכוח והשיח הממשלתיים הבכירים ביותר. נזכיר שהכהניזם הוצא – על ידי ממשלות ליכוד – מחוץ לחוק בישראל.
ושלישית, מדובר בניסיון גס להסיט את תשומת הלב של האזרחים הסחוטים והאבלים מגל חסר תקדים של עליות מחירים לרוחב כל חזית הצריכה הפרטית. ממשלת סמוטריץ'-ביבי, הניצבת חסרת אונים וחסרת בלמים מול ההתייקרויות הדוהרות, בורחת מאחריותה (כמקובל אצלה) להתחדשות האינפלציה, ומסתתרת מאחורי הדיבור הרם, הכוחני וחסר התכלית על "מלחמת השטרות בחמאס". הגבינות והמשקאות הקלים מתייקרים? לא נורא, העיקר שנכה בחמאס על ידי ביטול השטרות של 200 שקלים. שווה לנו, לא? לא שווה ולא יקרה.
