בחודשים האחרונים מקדיש ליאור ויינברג ממטולה את כל כוחותיו וזמנו לשיקום ההרס העצום שהותירה המלחמה במטעים שלו לאורך גבול לבנון. באחרונה נטע עצי פרי חדשים בשטחים שלו שנפגעו, אחרי שנאלץ לעקור מהם את פירות עמלו בני למעלה משני עשורים.
"אני מנסה לעבוד ולנהל את החיים, אבל זה קשה", מודה בכנות החקלאי הוותיק שנפצע קשה מפגיעת טיל נ"ט של חיזבאללה, באוקטובר 2023. הוא היה מגויס אז לכיתת הכוננות בהגנת המושבה הוותיקה. "אני לא יכול להוציא מהראש את האירוע הזה", סיפר. "היה לי מאוד לא פשוט לחזור לכאן, למטעים ולגבול ואני עדיין בטיפול בגלל פוסט-טראומה. אבל בסוף החקלאות היא החיים והעבודה שלי. חזרתי להחזיק את הגבול ואני לא מתכוון לוותר".
ויינברג ורעייתו אורנה הם הורים לשלושה בנים שגויסו אף הם למלחמה בצו 8, ולחיילת בודדה שאימצו. כמה חודשים אחרי פציעתו, נפגע גם הבית שלהם מירי נ"ט ועלה כולו באש.
"אני מקווה שהלקח נלמד ושמעתה לעולם לא ננטוש עוד את המחרשה, שחזרה לחרוש עד התלם האחרון", אמר ויינברג. "החקלאות היא לא עסק כמו חנות נעליים, שאפשר להעביר ממקום למקום. קרקע אי-אפשר להזיז, ואם לא נשמור עליה ונהיה כאן בשם הציונות, הגבול יגיע בסוף להרצליה. אנחנו מנסים להחזיק פה באדמה שלנו בגבול, וזה לא קל, אבל אנחנו לא מוותרים. זו הרגשה טובה לטעת פה עצים מחדש".
