"הוא ביקש מחבר שלי ללכת ולא לשתות מכוס שהייתה על השולחן", משחזרת שורדת השבי מייה שם את הרגעים שקדמו למפגש עם המאמן, שאחריו התלוננה על אונס.
שם מתארת כיצד הגיע לביתה ושמאותה נקודה יש לה "בור בזיכרון". "חוץ מכמה הבזקים מאוד מטרידים – אני לא זוכרת את ההתרחשויות”, אמרה. "המאמן ביקש מהחבר שלי לא לשתות מכוס שתייה שהייתה על השולחן, ולהשאיר אותנו לבד", היא אומרת. מאותו רגע שם לא זוכרת את רוב הפרטים, למעט כמה הבזקים שבהם המאמן נכנס לחדרה בזמן שהיא מתלבשת. ההבזקים הבאים היו כשהיא זוכרת שהיא לא לבושה – והוא עדיין נמצא בחדר.
"החקירה עדיין בעיצומה ואין שום החלטות בתיק, יש עוד פעולות חקירה שצריכות להתבצע, אז כנראה שרק בעתיד נראה לאן מתפתח הצד המשפטי. כך או אחרת, אני יודעת מה עברתי, הגוף שלי יודע מה עברתי, יש פה אמת אחת ואני מספרת אותה", אמרה שם. "בימים שאחרי האירוע הייתי מטושטשת מאוד ועוד לא לגמרי הפנמתי מה עבר עליי. הייתי עצובה מאוד, נסערת, בכיתי כל הזמן והיו לי כאבים פיזיים. הסובבים אותי לא הבינו מה קרה לי. אחי אמר לי שאני נראית כמו הימים שאחרי השבי".
