בחוות דעת שהגישה אתמול, היועמ"שית גלי בהרב-מיארה הביעה את התנגדות לקידום החוק לפיצול תפקיד היועמ"שית – וטענה כי מדובר בחלק מהמהפכה המשפטית, שלדבריה היא "חלק ממהלך רחב להחלשת הדמוקרטיה". במסמך שהגישה לשרים, שאישרו החוק של ח"כ מישל בוסקילה בוועדת השרים לענייני חקיקה, היא כתבה כי "מהלך זה נועד להחליש את עצמאותה של הרשות השופטת".
זמן קצר אחרי שפורסמה חוות הדעת, אישרו השרים לקריאה טרומית את הצעת החוק, הקובעת כי תפקיד התובע הכללי יפוצל מהייעוץ המשפטי לממשלה.
בהרב-מיארה גם הביעה חשש כבד כי הצעת החוק, אותה כינתה "פרסונלית" "נועדה לקדם אינטרסים אישיים בזמן משפטו הפלילי של ראש הממשלה נתניהו ובזמן ניהולן של חקירות רגישות בעניינם של נבחרי ציבור אחרים". בינתיים בש"ס מתנגדים לקדם את החוק מעבר לאישור השרים הערב, עד שייפתר משבר קידום החוק לפטור מגיוס לחרדים.
בפתח חוות הדעת, שהגיש המשנה ליועמ"שית, עו"ד גיל לימון, צוין כי הצעת החוק הובאה בפניהם זמן קצר לפני דיון השרים, ולכן מדובר בחוות דעת ראשונית בלבד. "נרחיב ונפרט ככל שיהיה צורך", נכתב.
את התנגדותה לחוק מפרטת היועמ"שית בארבעה סעיפים הנוגדים ב"משמעות הפרסונלית" שלו; בטענה כי מדובר בהצעות המקודמות בהליך "חפוז"; ככאלו שנועדו "להחליש משמעותית" את מוסד הייעוץ לממשלה שעוצב במשך שנים; וכיוון שהחוק מקודם כחלק מהמהלך "להחלשת העקרונות המשטריים הדמוקרטיים", במסגרת המהפכה המשפטית.
ההצעה צפויה לעלות לקריאה טרומית במליאת הכנסת ביום רביעי, ולאחר שתאושר תועבר לוועדת החוקה. הצעת החוק של ח"כ בוסקילה מהימין הממלכתי משקפת למעשה את הצעת יו"ר סיעתו, שר החוץ גדעון סער. בראשית כהונתו כשר המשפטים, ניסה סער לקדם את הפיצול אך נתקל בהתנגדות.
הצעת החוק מבקשת להפריד בין "כובעיו" השונים של היועץ המשפטי לממשלה: שהייעוץ לממשלה וגופיה יישאר בידי היועץ, ואילו בראש התביעה הכללית יעמוד פרקליט המדינה, שיהיה מוסמך להחליט על פתיחת חקירות להחליט על העמדה לדין של ראש הממשלה, שרים וחברי כנסת.
