ישראל מוגשות מדי שנה מאות בקשות לאישור תביעות ייצוגיות, רבות מהן מסתיימות בהסדרי פשרה – שבמסגרתם מוחזרים לציבור תשלומים או מוענקות לו הטבות שוות ערך כספי. לא מעט מהסדרים אלה כוללים פיצוי ממשי לצרכנים, אך רבים אינם מודעים לכך שגם הם נמנים עם הזכאים, ולעיתים כלל אינם יודעים שהתנהלה תביעה בשמם.
כך למשל, רק לאחרונה אישר בית המשפט הסדר פשרה במסגרתו תקבל קבוצת התובעים פיצוי כולל של 3.6 מיליון שקלים בעקבות מתקפת הסייבר על חברת הביטוח שירביט. במקרה אחר, אושרה השנה פשרה ייצוגית במסגרתה תחליף חברת דלק מוטורס, ללא עלות, חלקים מתקלפים ברכבי מאזדה מדגמים מסוימים. תביעות רבות נוספות עוסקות בחברות תקשורת או בשירותים צרכניים אחרים, ומסתיימות גם הן בפיצוי כספי או בזיכוי.
עם זאת, לא כל התביעות זוכות לחשיפה תקשורתית, ורבים לא מודעים לכך שהם נכללים בקבוצה הזכאית לפיצוי. אז איך אפשר לדעת אם אתם חלק מקבוצה כזו? כיצד ניתן לבדוק אם מגיע לכם כסף או הטבה בעקבות תביעה ייצוגית שאושרה? פנינו לעו"ד ארנון גרפי, מומחה לתביעות ייצוגיות וליטיגציה מסחרית, ולשעבר יו"ר הוועדה לתובענות ייצוגיות בלשכת עורכי הדין, כדי להבין איך זה עובד.
מיהי אותה קבוצה שבשמה מוגשת תביעה ייצוגית?
עו"ד גרפי: "כל תביעה ייצוגית מוגשת בשם קבוצה מוגדרת של אנשים שנפגעו מאותה התנהלות נטענת. הגדרת הקבוצה – כלומר, מיהם האנשים שזכאים לפיצוי – נקבעת על ידי עורך הדין שמייצג את התובע הייצוגי ומוגשת כחלק מהבקשה לאישור התביעה. בעת שבית המשפט מאשר את הבקשה או את הסכם הפשרה, הוא קובע גם את ההגדרה הסופית של הקבוצה".
במסגרת ההחלטה, מחויבים הצדדים לפרסם בעיתונות הודעה על אישור הפשרה או פסק הדין, ובה גם פרטי ההסדר, ההטבה, וחשוב מכל – מיהם הזכאים. לכן, חשוב לעקוב אחרי פרסומים כאלה באמצעי התקשורת".
מי אמור ליידע אותנו?
"ברירת המחדל היא שהנתבעת – לרוב חברה גדולה – מחויבת לאתר את הלקוחות שנפגעו וליידע אותם באופן ישיר. לעיתים זה מתבצע באמצעות SMS, דוא"ל, מכתב בדואר, או שילוב של ערוצים. בפועל, הדרך הנפוצה ביותר כיום היא הודעה טלפונית המיידעת את הלקוח על זכאותו לפיצוי, יחד עם הסבר כיצד לממשו. עם זאת, בתי המשפט שואפים לאיזון בין הצורך ליידע את הציבור לבין החובה לא להכביד יתר על המידה על החברה הנתבעת. לכן, חובות הפרסום והיידוע יוגבלו כל עוד הן לא גוררות עלויות כבדות מדי".
ואם פיספסתי את ההודעה?
"במקרים רבים, גם אם לא שמתם לב להודעה שנשלחה, תוכלו לראות את הפיצוי ישירות בקבלה – בעיקר אם מדובר ברשתות מזון או חברות שירותים. לדוגמה, ייתכן שתראו בקבלה שורת זיכוי בגין הסדר פשרה, מבלי שביצעתם כל פעולה. דרך נוספת להיחשף לפשרה היא באמצעות פרסום באתר האינטרנט של החברה הנתבעת".
האם מישהו מפקח שזה באמת קורה?
"כן. בשנים האחרונות הונהגה מדיניות לפיה שכר הטרחה של עורכי הדין שמובילים את התביעה מותנה במימוש ההסדר על ידי כמה שיותר מחברי הקבוצה. כלומר, יש להם אינטרס לוודא שאתם יודעים שמגיע לכם כסף. בנוסף, במקרים מורכבים במיוחד – כמו תביעות בגין תופעות לוואי של תרופות – ממונה ועדה מקצועית או מפקח מטעם בית המשפט, שתפקידם להעריך את גובה הפיצוי לפי סוג וחומרת הנזק. גם בית המשפט מפקח על ביצוע ההסכם, והצדדים מחויבים לדווח לו על התקדמות התשלומים".
ראיתי בעיתון שיש פשרה. מה עושים?
"אם זיהיתם שאתם שייכים לקבוצה, לרוב אין צורך לפנות לבית המשפט. הפיצויים ניתנים ברוב המקרים באופן אוטומטי, או באמצעות מילוי טופס פשוט מול עורך הדין של הקבוצה. המודעה שפורסמה תכלול את כל המידע – ממי לקבל את הפיצוי, מה צריך להגיש (אם בכלל), ולאן לפנות במקרה של שאלה. כך למשל, בפרשת האלטרוקסין – שבה שונו רכיבי תרופה וגרמו לתופעות לוואי – נדרשו המטופלים להגיש מסמכים לוועדה בראשות שופט, שקבעה אם הם זכאים לפיצוי ובאיזה סכום".
ומה אם לא קיבלתי פיצוי? אפשר לתבוע לבד?
"אם בית המשפט אישר את הפשרה, היא מחייבת את כל חברי הקבוצה שהוגדרה, גם אם לא קיבלו פיצוי בפועל. לכן, אם אתה חלק מהקבוצה – לא תוכל להגיש תביעה אישית נוספת באותו נושא. הסדר הפשרה נחשב ל"מעשה בית דין. עם זאת, לפני אישור הפשרה, כל אדם יכול להגיש בקשה לפרוש מהקבוצה, ולהמשיך לתבוע את החברה בתביעה אישית. ההודעה על כך צריכה להימסר בתוך פרק הזמן שצוין במודעה (לרוב 45 יום). לאחר האישור – אין דרך חזרה. אם אתה סבור שהיית זכאי לפיצוי ולא קיבלת אותו, עורך הדין של הקבוצה הוא הכתובת לפנות אליה – ולא בית המשפט".
גבו למען: לשכת ההוצאה לפועל בירושלים גבתה 70 מיליון שקל עבור משפחות חללי ונפגעי פעולות האיבה, בעקבות עיקולים שהטילה על כספי הרשות הפלסטינית המוחזקים במשרד האוצר. הכספים הועברו לבאי כוח המשפחות, שזכו בתיקי ההוצאה לפועל. מערכת ההוצאה לפועל ברשות האכיפה והגבייה, בראשות אורי ולרשטיין, גובה בין היתר חיובים בהתאם לפסקי דין שניתנו נגד מחבלים.
מחוץ לפרוטוקול
התכנסו: משרד עורכי הדין ברנע ג'פה לנדה, בשיתוף ACC ישראל (איגוד היועצים המשפטיים), קיים סדנה ליועצים משפטיים בתחום הבריאות, שעסקה באתגרים המשפטיים הכרוכים בניהול מידע רפואי רגיש ובדרכי התמודדות עם רגולציה מתפתחת • עשרות השתתפו בכנס מנהלי שיווק ופיתוח עסקי במשרדי עורכי דין, שאורגן על ידי חברת Coface Bdi. הכנס עסק במגמות חדשות בתחום השיווק המשפטי, וכלל הרצאות על מתודולוגיית הדירוגים ובינה מלאכותית • השלוחה הישראלית של פירמת עורכי הדין הגלובלית DLA Piper ערכה כנס במלון הילטון ת"א, שעסק במגמות רגולציה וליטיגציה בארה"ב תחת ממשל טראמפ. את הכנס הובילו ג'רמי לוסטמן, ראש השלוחה הישראלית, ונעמי מרילס, מנהלת הפעילות המקומית.
נבחרה: ד"ר עו"ד בת-עמי ברוט תעמוד בראש נציבות זכויות נפגעי עבירה, לאחר שזכתה במינוי של ועדת האיתור ואישור הממשלה. היא תיכנס לתפקידה כנציבה במסגרת משרד המשפטים.
ירידה חיובית: ברבעון הראשון של 2025 נרשמה ירידה של 23% במספר הבקשות לפתיחת הליכי חדלות פירעון מצד יחידים, וירידה של 36% – מצד חברות. במקביל, חלה עלייה של 93% במספר הבקשות להסדרים שהגישו פרטיים. ככל הנראה, ההליך ההסכמי נתפס כפחות מגביל ומאפשר לחייבים גמישות. הנתונים פורסמו על ידי הממונה על הליכי חדלות פירעון ושיקום כלכלי במשרד המשפטים, ונבחנו ביחס לרבעון המקביל אשתקד.
