למבקשים להתעמק במה שמתכנן צה"ל לעזה לחודשים הקרובים, מומלץ להתעלם מהקולות הבוקעים מהקבינט ולעיין בפרטי מערכת "מרכבות גדעון". המערכה הצבאית שצה"ל מתכנן, אם תתבצע במלואה – עלולה לסכן את החטופים החיים שנמצאים בשבי חמאס, אך היא נבנתה במטרה לצמצם את הסיכון הזה למינימום האפשרי.
"מרכבות גדעון" היא למעשה מערכה צבאית-אזרחית-מדינית שתכליתה להשיג שתי מטרות: הראשונה, לגרום לחמאס ולג'יהאד האיסלאמי להסכים לעסקת שחרור חטופים משמעותית בתנאים מקובלים על ישראל. השנייה, פגיעה משמעותית בכוח הלוחם ובתשתיות של חמאס, במטרה לאפשר הסדרה ברצועה "ביום שאחרי". במסגרת ההסדרה האפשרית, ארגון הטרור יתפרק למעשה מנשקו, והנהגתו ברצועה לא תצליח לשלוט בקבוצות המחבלים שיהיו פזורות ברצועה, ואולי ינסו לנהל לוחמת גרילה נגד צה"ל.
המבצע אמור להתבצע בשלושה שלבים: הראשון שכבר החל – ההכנות; השני – אש מכינה מהאוויר ומהקרקע והנעת רוב אזרחי הרצועה למחסות בטוחים באזור רפיח; והשלישי – תמרון קרקעי עצים לכיבוש חלקים מהרצועה והיערכות לשהייה צבאית ארוכה בהם.
השלב הראשון: הכנות וגיוסים
שלב ההכנות יימשך לפחות עוד עשרה ימים, עד שנשיא ארה"ב יסיים את ביקורו במזרח התיכון ב-16 במאי, ואולי אף אחרי כן. בשלב הזה יתבצעו, וכבר מתבצעות, ההכנות באזור רפיח לשהייה ארוכה של כשני מיליון עזתים שיגיעו לשם בשלב השני. השטחים הנמצאים בדרום-מערב הרצועה, בין מסדרון מורג לציר פילדלפי, באזור רפיח, למעשה ריקים מאדם ורוב המבנים בהם שוטחו, ובצה"ל מאמינים שגם רוב המנהרות שם לא יכולות לשמש את חמאס.
בשלב זה, ישראל, בשיתוף חברה אמריקאית, תיצור מרכזים לוגיסטיים שבהם החברה תחלק לעזתים סיוע במזון ותרופות, וכן מים וסניטציה. הסיוע יגיע לכרם שלום ויעבור בידוק, וצה"ל ילווה אותו בדרך הקצרה ביותר לאזורים הבטוחים שבהם יהיו האזרחים, ובהם יקומו מרכזים לוגיסטיים של החברה האמריקאית. צה"ל, בשיתוף שב"כ, יקים נקודות בידוק בצירים הראשיים שיוליכו לאזורים שבהם ישוכנו העזתים. ה"נקזים" האלו אמורים למנוע ממחבלי חמאס והג'יהאד האיסלאמי לברוח מאזורי הלחימה שאליהם ייכנס צה"ל ולהשתמש באזרחים כמגן אנושי ולגייס מהם לוחמים. המרכזים גם נועדו למנוע מחמאס אפשרות לבזוז את הסיוע כדי לממן את פעילותו.
בשלב ההכנות יתבצע גיוס מילואים מוגבל, ובניגוד לפרסומים, עד כה גויסו רק מפקדים ביחידות המילואים, ואילו הלוחמים עתידים להתגייס בעוד כמה ימים. יחידות המילואים שיגויסו יחליפו יחידות סדירות שנמצאות בגבול סוריה ולבנון, שירדו לרצועה לקראת תחילת שלב התמרון ההדרגתי לכיבושה.
הימים עד לסיום ביקור טראמפ באזור אמורים ליצור את ה"רגל המדינית" שאולי תייתר את התמרון הצבאי. בישראל מצפים שטראמפ ישפיע על הקטארים לחזור לתיווך פעיל, תוך הפעלת לחץ על ההנהגה המדינית של חמאס להגמשת עמדותיהם בעניין החטופים – ולהסכים להסדרה שבה יתפרק הארגון מנשקו ומהנהגתו.
מאז החלה חקירת קטארגייט של אנשי לשכת נתניהו, נקטה קטאר עמדה לעומתית נגד ישראל. נסיעתו של ראש המוסד דדי ברנע לקטאר לפני כשבועיים ריככה במקצת את העוינות של הקטארים. בישראל מקווים שטראמפ יצליח לשכנע את אמיר קטאר ואת ראש ממשלתה להתגייס בתמורה לנדוניה – חידוש הסיוע לאזרחי עזה בתמורה לחידוש התיווך העצים.
בשבועיים של ההכנות, ישראל מתכוונת לאפשר למנהיגי חמאס ברצועה, ובעיקר למוחמד סינוואר, לשקול מחדש את עמדותיהם בעניין החטופים – ואולי להסכים למתווה וויטקוף, שעל פיו ישוחררו חלק מהחטופים (בין 11 ל-5) בשתי פעימות תמורת הפסקות אש שיימשכו כחודש או יותר, וימנעו מישראל להתקדם ב"מרכבות גדעון".
השלב השני: אש עצימה והנעת האוכלוסייה
בשלב השני יתחיל צה"ל באש מכינה עצימה, ויקרא לעזתים – גם במקומות שבהם צה"ל עדיין לא תימרן – להתפנות לאזורים הבטוחים. ה"נקזים" אמורים לסנן את העוברים דרומה לרפיח, כדי למנוע מעבר של מחבלים למחסות. כך צה"ל יילחם במחבלים שיישארו ברצועה, בלי לחשוש לפגוע באזרחים.
לשלב זה יש שתי מטרות: ללחוץ על חמאס להפסיק להילחם ולקרב עזתים רבים אל מעברי הגבול למצרים וישראל ואל חוף הים, כדי לעודד אותם לעזוב מרצון. במקביל, ישראל מנהלת מו"מ עם כמה מדינות שיקלטו עזתים שירצו לעזוב.
חלוקת הסיוע ההומניטרי בעזה תתחיל בשלב זה, וצה"ל יאבטח את השיירות. הסיוע יהיה קטן מבעבר, אך האוכלוסייה במחסות החדשים באזור רפיח תקבל את צרכיה. בשלב זה יפונו גם חולים ופצועים אל מחוץ לרצועה.
השלב השלישי: לחימה, כיבוש ושהייה ארוכה
בשלב השלישי יתמרן צה"ל באזורים שפונו, ובהם נשארו בעיקר מחבלים. המשימה מתחת לפני הקרקע תתבצע על פי המודל שנוסה ברפיח ובפאתי חאן-יונס במבצע של פיקוד דרום שהסתיים. המטרה: ניתוק הקשר בין החטיבות והגדודים של חמאס וגא"פ ולטפל בהם באמצעות כוח שישהה זמן רב בשטח.
שלב ההשתלטות ההדרגתית על חלקים ברצועה יימשך כמה חודשים, ואחריהם הכוחות שיישארו בשטח ימנעו מחמאס לעלות אל מעל פני הקרקע, ויכרסמו במחבלים שעדיין נלחמים – ובעיקר במערכת המנהרות והמבנים שמשמשים אותם.
"תחנות היציאה" של חמאס
לחמאס יש "תחנת יציאה" בתום כל שלב במערכה או במהלכו. בשלב ההכנות, מעריכים בירושלים, חמאס עשוי להסכים לשחרור חטופים בהתאם למתווה וויטקוף, כדי למנוע מישראל לבצע את שלב הנעת האוכלוסייה. תחנת היציאה השנייה היא לפני תחילת התמרון הקרקעי של צה"ל לכיבוש ושהייה ארוכה ברצועה או במהלכו. תחנת היציאה השלישית תהיה לקראת סיום המערכה, ולפני שישראל תבצע גיוס מילואים מרבי ותכבוש את הרצועה. כאמור, לביצוע המבצע יידרש גיוס מילואים מוגבל.
מבין שלוש התוכניות שהוכנו על ידי אגף מבצעים בשיתוף עם שב"כ, מתאם הפעולות בשטחים, אגף המודיעין, גורמים נוספים בצה"ל, ובתיאום עם האמריקאים – הרמטכ"ל אייל זמיר העדיף את תוכנית מערכת מרכבות גדעון. אבל כל התוכניות – שביטחון החטופים והשימוש החסכוני במילואים היו בהן מרכיב מרכזי – הוגשו לשר הביטחון ישראל כ"ץ ולראש הממשלה בנימין נתניהו. לאחר אישורן הן הוצגו לקבינט, כשרה"מ מכוון את ההחלטה כשהוא ושר הביטחון מעדיפים את "מרכבות גדעון".
התוכנית משתמשת בחמישה מנופי לחץ על חמאס. המנוף הראשון הוא כיבוש שטחים והחזקתם, תוך ניתוק שאריות גדודי חמאס וחטיבותיו אלה מאלה והרס שיטתי של תשתיות הלחימה שלהם. מנוף זה כולל הרחבת אזורי חיץ בשולי הרצועה וביתור הרצועה כאמצעי להגברת ביטחונם של יישובי העוטף. המנוף השני, שמלחיץ את חמאס, הוא הנעת האוכלוסייה דרך "נקזים" לאזורים שבהם אין קשר ישיר בין האוכלוסייה שנמצאת בהם לבין תשתיות חמאס שאולי נותרו שם.
המנוף השלישי שמטריד את חמאס מאוד הוא מניעת בזיזת הסיוע. המנוף הרביעי הוא הניתוק בין חמאס לאוכלוסייה האזרחית ובין גדודי חמאס באזורים השונים. המנוף החמישי הוא התודעתי: ישראל רוצה שחמאס יבין מה יקרה לו ולאוכלוסייה העזתית במהלך שלבי "מרכבות גדעון" – וישקול שוב אם לא כדאי לו להסכים לשחרר חטופים ולהסדרה שתהיה מקובלת על ישראל ב"יום שאחרי".
לכן יצא שלשום דובר צה"ל אפי דפרין בהצהרה, שנועדה גם לאוזני מנהיגי חמאס ברצועה. באורח אבסורדי, גם הצהרותיו של השר סמוטריץ' משרתות את המנוף התודעתי המופעל על חמאס – ויתגבר כשטראמפ יגיע לאזור.
למערכה המתוכננת יש מתנגדים רבים, אך נראה שהממשלה וצה"ל נחושים להוציאה לפועל. יתרונה הגדול של התוכנית הוא שהיא מדורגת, נותנת לחמאס סולמות לרדת מהעץ, יש בה זהירות רבה לגבי גורל החטופים והיא חסכונית בשימוש במשאבי המילואים השחוקים. נותר רק לאחל הצלחה לצה"ל, ולקוות שהדרג המדיני לא יחמיץ את ההזדמנויות שהפעולה תיצור עבורו. נתניהו וממשלתו חייבים להפנים שהציבור בישראל רוצה בסיום המלחמה בעזה, ובלי הכנסת הרשות הפלסטינית לשלטון ברצועה "ביום שאחרי" – היא לא תסתיים.
