לפני כחודש השיב בג"ץ למדינה כי פסק הדין "בכתיבה", אך ההכרעה ממשיכה להתמהמה - למרות שמדובר בעתירה שהוגשה כבר ביולי 2024, וכמעט זהה לעתירות שנדחו פעמיים על ידי נשיא ההרכב הנוכחי השופט יצחק עמית.
במקביל, בג"ץ לא אישר את בקשת ראש הממשלה בנימין נתניהו להאריך את כהונת ממלא מקום נציב שירות המדינה עו"ד רואי כחלון. כך נוצר מצב חסר תקדים: שירות המדינה מתנהל כבר חודש ללא נציב – תפקיד שהוא קריטי לשמירה על תקינות, מקצועיות ושקיפות בגיוס, במינויים ובמשמעת של עשרות אלפי עובדי מדינה.
בתחילת אפריל קבע בג"ץ כי כחלון לא יוכל להמשיך בתפקידו מעבר לשלושה חודשים. אף שלא מונה מחליף קבוע, ולמרות שנתניהו ביקש להאריך את כהונתו בשל נסיבות חריגות, השופטים סירבו לבחון פתרון ביניים.
פסק הדין של בג"ץ לא נימק מדוע סורבה הבקשה להאריך את כהונת כחלון, ולא עסק בביצועיו בתקופה הקצרה. זאת, למרות שגורמים בנציבות ובשירות הציבורי מעידים כי כחלון הפגין יכולות ניהול יוצאות דופן.
העתירה הנוכחית, בפעם השלישית, נועדה לבחון את תקינות המינוי. בפועל, היא יוצרת כאוס ניהולי. בג"ץ עצמו הודיע לפני חודש שהכרעתו נמצאת "בכתיבה", אך פסק הדין לא ניתן – והמדינה משותקת. העובדה שבג"ץ מנע פתרון ביניים בדמות הארכת כהונתו של כחלון, מותירה תחושת ניתוק מהשטח.
אם הכוונה של בג"ץ הייתה להבטיח מינוי מקצועי ובלתי תלוי – בפועל, נוצר ואקום שמאפשר בדיוק את ההפך: חוסר אחריות, היעדר פיקוח והמשך שחיקה של אמון הציבור במערכת. פרשת העיכוב ממחישה כיצד סחבת משפטית גובה מחיר כבד מתפקוד המדינה.
