בתחילת הסרט ה-36 (!!) בסדרת מארוול, מקטרת לה בקריינות ילנה בלובה (פלורנס פיו) – אחת הדמויות הכי משניות ואפורות של הסאגה הבלתי נגמרת – שהיא חשה עייפות ושעמום מתפקידה כמחסלת-על. זה מן הסתם שיקוף מודע לעצמו למצב העגום של סאגת מארוול בעיני הצופים: מאז "סוף המשחק" מ-2019 כל גיבורי-העל המרכזיים של "הנוקמים" יצאו לפנסיה, מתו או הוחלפו, ובאולפן לא מצליחים למצוא תחליפים ראויים, וזו גם התחושה בעולם הסרט. בלובה עצמה – אחותה של "האלמנה השחורה" סקרלט ג'והנסון שהיא ז"ל ממזמן בעולם הסאגה – מרגישה סוג ב' ושוקלת פרישה.
מה עושים בעסק ביש כזה? פשוט מאוד, מכנסים חבורת גיבורי-על חדשה, שמבוססת על השאריות של מה שיש. "ת'אנדרבולטס" מצוות יחדיו שורה של גיבורי משנה מהסרטים והסדרות הקודמים של מארוול שרק מכורי הסאגה זוכרים: בלובה, ג'ון ווקר שהוא מעין קפטן אמריקה לעניים (וואייט ראסל, הבן של קורט ראסל וגולדי הון), טאסקמאסטר (אולגה קורילנקו), רד גארדיאן, האבא הרוסי של בלובה (דיוויד הארבור מ"דברים מוזרים") ולבסוף הנציג היחיד לשעבר מ"הנוקמים", חייל החורף (סבסטיאן סטן). את כולם מנסה לחסל בתחילה ואז לנצל בהמשך ראש הסי-איי-איי הנכלולית ג'וליה לואי-דרייפוס, שעושה בול את אותו תפקיד מ"ויפ". אליהם מצטרף כמובן גיבור חדש, שבתחילה מוצג כאדם הכי רגיל בשם בוב, ובאופן צפוי מתגלה בהמשך כמסוכן והחזק מכולם (לואיס פולמן, הבן של ביל פולמן).
התוצאה היא סרט גיבורי-על בסדר גמור ומקצועי לסוגו, שעובר דרך כל התפניות המתבקשות, אבל מתקשה להלהיב או לחדש. הוא בנוי לפי תת-נוסחה בז'אנר שאפשר לכנותה "גיבורי-על לוזרים", קרי ניסיון להראות שדווקא ה"בררה" והאנטי-גיבורים יכולים להפגין גבורה לא פחות מכל הסופרמנים והספיידרמנים המצוחצחים, ולעורר כך אצל הקהל הרבה יותר הזדהות ואהדה לאנדרדוגים. הבעיה היא שמארוול עצמם כבר עשו את הסרט הזה כמה פעמים עם חבורת "שומרי הגלקסיה" שהייתה מצחיקה וכריזמטית יותר, ובוורנר הציגו לנו גרסאות שונות של "יחידת המתאבדים" שעובדת על אותו שטאנץ.
וזו אולי המסקנה העצובה מ"ת'אנדרבולטס", שחושפת את בעיית היסוד של מארוול כרגע: אין כבר דרך לרגש ולחדש לנו. הכל כבר נעשה, וגם הניסיון לצחוק על החבורה החדשה שהם "הנוקמים סוג ב'" או להציג עולם אפור ודהוי במכוון לא מרגיש ריאליסטי או רלוונטי, אלא סתם גימיק. ובעיקר: אין בסרט דמות אחת להתאהב בה. פיו, סטן ופולמן הם שלושה מהשחקנים הצעירים העולים בהוליווד, ועדיין ניכר שההופעה שלהם כאן היא במוד "עוד פרק". הארבור מציג את ההפוגה הקומית המשמחת, אבל זה כבר הסרט השני שהוא עושה בול אותו דבר. "ת'אנדרבולטס" הוא סרט גיבורי-על עשוי כהלכתו. היום זה לא מספיק.
