צמד המילים "יוקר המחיה" קיבל שוב אפ דייט עם העלאות המחירים החדשות מצד חברות המזון הגדולות במשק. זאת לצד ההתייקרות בתחבורה הציבורית (2 שקלים בממוצע לנסיעה), במסים (5.29% בארנונה ועלייה במע"מ של אחוז ל-18%), בדמי הביטוח הלאומי, בחשמל (3.8%) ובחשבון המים (3.4%) — המשפחה הישראלית הממוצעת הפסידה מתחילת 2025 אלפי שקלים. מדובר בשילוב מכביד במיוחד של עליות המחירים בסופר שמוערכות ב-4%-9% ושל גזירות תקציב המדינה שנכנסו לתוקף בינואר האחרון.
במסגרת פרויקט מיוחד בדקנו איך מתמודדים 5 משקי בית מהמעמד הבינוני עם יוקר המחיה, גל ההתייקרויות, המסים, החשבונות וההוצאות הרבות שנוחתות עלינו מכל כיוון. בחרנו משקי בית מכל רחבי הארץ בטווח הכנסות רחב שנע בין 10 אלפים שקל לכ-40 אלף שקל לחודש — כל משפחה עם הקשיים וההתמודדויות שלה.
"אנחנו עדים לתקופה שבה כללי המשחק הכלכליים משתנים, והתחושה הזו ניכרת בכל בית בישראל", אומר יובל סמט מנכ"ל ומייסד רייזאפ. "יוקר המחיה כבר מזמן אינו רק כותרת בעיתון – הוא מציאות יומיומית שמורגשת כמעט בכל הוצאה, קטנה כגדולה. משפחות רבות, גם כאלה שעד לא מזמן הרגישו ביטחון כלכלי, מוצאות את עצמן נדרשות להסתכל מחדש על כל שקל שנכנס ויוצא מהחשבון. יש תחושה של חוסר ודאות תמידי – אנשים בקהילה של רייזאפ שואלים את עצמם מה יקרה מחר, ואיך יצליחו לשמור על רמת החיים שאליה התרגלו.
"זה לא פוסח על אף אחד – גם משפחות עם משכורות הייטק מבינות שאין מקום לאדישות, כי המציאות הכלכלית יכולה להשתנות בן לילה, בין אם בגלל גזירה כלכלית חדשה, הוצאה בלתי צפויה, יציאה למילואים או שינוי במצב התעסוקתי. אנחנו פוגשים לא מעט משפחות שמספרות לנו על תחושת שחיקה, על ויתורים יומיומיים, על דאגה לעתיד הילדים, וגם על קושי רגשי שמתווסף לזה הכלכלי. מה שפעם נחשב מובן מאליו – יציאה לסוף שבוע, חופשה קצרה, אפילו קנייה בסופר בלי לחשב כל פריט – הפך לאתגר שדורש תכנון, מחשבה ולעיתים גם ויתור".
אז מה עושים? "כל משפחה צריכה למצוא את הכלי שמאפשר לה לקבל שליטה, להבין איפה היא עומדת, לזהות מוקדי לחץ וגם בתקופה כזאת לבנות לעצמה רשת ביטחון של חיסכון", מוסיף סמט, "זה גם מביא איתו שקט נפשי, כי כשיש תמונה ברורה, אפשר לקבל החלטות טובות יותר ולהיערך למצבים לא צפויים".
ברייזאפ מדווחים על עלייה משמעותית בפנייה לכלים דיגיטליים לניהול תזרים של משקי בית. "האחריות שלנו היא להנגיש את השירות הכי מתקדם טכנולוגית כדי לתת לכל משפחה מאות תובנות מבוססות AI בשנה. התובנות מותאמות למצב הכלכלי של המשפחה, יחסכו לה מאות שקלים בחודש, ויעזרו לה להתמודד עם האתגרים".
לצלוח את הקנייה בשלום
לדברי איה תמרי, יועצת לכלכלת המשפחה, יוקר המחיה מושפע ממרכיבים שאין לנו שליטה עליהם כמו מלחמות, קורונה, עליית מחירי הסחורות, מלחמת רוסיה-אוקראינה ועוד ומכאלה שיש לנו שליטה עליהם כמו ניהול הקניות. "נוצר מצב שמשקי בית רבים מייצרים מינוס בגלל שלא הפנימו את השינוי במחירים", היא אומרת. "אנחנו חיים בעולם של שפע, השפע הזה מבלבל אותנו ועושה לנו חיים קשים. אנחנו חייבים להפנים שהאמצעים שלנו מוגבלים ואנחנו לא יכולים לקנות הכל".
איך מתרגמים את זה לקניות בסופר?
"לפני הכל להגדיר מה התקציב השבועי שלנו לקניות אוכל. אחר כך לארגן רשימה מסודרת. אני ממש ממליצה לקנות אונליין כי אז פחות מתפתים.
את הרשימה מדרגים לפי הדברים הכי חשובים שחייבים לקנות ועד כאלה שאפשר לדחות לקנייה הבאה, בודקים מחירים ומשווים לתחליפים". עוד לדבריה, רצוי להשתמש באפליקציה להשוואת מחירים – המומלצת ביותר – פרייסז שיש בתוכה מחירים של כל המוצרים בכל הרשתות והיא גם מבוססת מיקום. "תתרגלו – תגידו לעצמכם לדוגמה: 'כשאני בוחרת לקנות את הקפה היקר, אני בוחרת לוותר על פסטה ממותגת'".
מה עוד אפשר לעשות?
"לעבור על פירוט האשראי בצורה מדוקדקת ולבטל מינויים שלא צריך (אפליקציות, עיתונים, אתרים וכל מיני דברים אחרים). אחת לתקופה לנסות להוזיל מחירי אינטרנט, סלולרי ואפילו להתחבר לאחד הספקים החדשים של החשמל. שימו לב שהוזלה של 20 שקלים באחד מאלה חוסכת לכם 240 שקלים בשנה. יש דבר נוסף שכדאי להתחיל לחשוב עליו: מה אני יכול לעשות על מנת להגדיל הכנסה. שעות נוספות? לבקש העלאה בשכר? למצוא עבודה צדדית, זה יכול לעשות לכם שינוי מהותי ולתת אוויר".
עדי ודניאל דגני, הורים לילד מנתניה: "אני נלחם במילואים וגם במינוס המצטבר וחושש לאבד שליטה"
דניאל דגני (37) עורכת דין במקצועה שעובדת בהוראה, ועדי, בעלה (36), הם הורים לים בן השנתיים ומתגוררים בנתניה. החיים מאז 7 באוקטובר טילטלו אותם באופן שלא שיערו לעצמם שיקרה. כשהמלחמה פרצה עדי היה בעל עסק מצליח לגלשני פויל ועסק נוסף ותיק יותר של קייט סרפינג. הוא עבד כמדריך וכמפעיל בחופים השונים מפולג ועד הכנרת.
אבל ב־7 באוקטובר הוא הוקפץ למילואים והותיר מאחור אישה אחרי לידה ותינוק בן חודשיים. מעל 400 ימים הוא שירת מאז פרוץ המלחמה, מה שגרם לקריסת העסקים.
"מאז 7 באוקטובר אני נלחם לא רק בשלוש החזיתות כדי להגן על המולדת (עזה, לבנון וסוריה) אלא גם במינוס המצטבר שהולך וגדל מרגע לרגע ואני חושש לאבד שליטה", אומר השבוע עדי ומוסיף: "עד 6 באוקטובר הייתה לי עבודה מסודרת שכל כך אהבתי. ביום שישי עוד התרוצצתי בין הדרכת תלמידים בחוף פולג על הגלשן, בצהריים כבר הייתי עם בווינגייט ובערב בארוחת חג עם המשפחה. למחרת בבוקר הוקפצתי לצאלים. בתפקידי בצבא אני מפקד חפ"ק סמח"ט חטיבה 188 (שריון).
"למעשה סגרתי למעלה מ־400 ימי מילואים מאז פרוץ המלחמה. העסק נעצר בבת אחת. גם המדריכים שעבדו אצלי גויסו בצו 8. לא היה על מי להפיל את האחריות להמשיך לנהל את העסק והכל נעצר בבום אחד. לפני כמה ימים סגרתי את העסק במע"מ עם כאב לב גדול, אבל הבנתי שזה הצעד הנכון.
"כשהיה לי עסק יכולתי להיות במינוס עד 50 אלף שקלים, כי היה תזרים מזומנים שנכנס בהתאם. מרגע שהעסק נעצר נאלצנו לקחת הלוואה של 150 אלף שקלים מהבנק כדי לכסות מינוס שרק הלך וגדל. היום אני במינוס של 20 אלף שקלים בחודש".
הפיצויים לא כיסו כלום
"אני מתחיל את החודש בהוצאות כבדות כבר של 5,500 שקל החזר על ההלוואה, 5,400 שקל עבור שכר דירה, וגן פרטי של הילד 3,900 שקל וזה עוד לפני כל התשלומים על ביטוחי הרכב, האופנוע והמשאית שעוד נותרה לי מהעסק ועדיין לא מכרתי. לצד הוצאות בסופר ובפארם בעיקר על מזון לתינוקות, מגבונים וחיתולים, ירקות ופירות שמאוד התייקרו משמעותית ומוצרי מזון שבשגרה, מגיעים בקלות להוצאה של 10,000 שקלים. פה השלמת מוצצים, שם השלמת בגדים כי מתחלפת עונה, הילד למד ללכת אז צריך נעליים. בקיצור ההוצאות לא נגמרות וזה רק ילד ראשון".
אגב, במהלך שירות המילואים עדי נפצע ברגלו ולאחר שהחלים חזר להילחם. "את ים שלי בקושי יצא לי לראות. עכשיו אני משלים איתו שעות איכות והוא לומד להכיר את אבא שלו".
קיבלת פיצויים מהמדינה?
"על אובדן הכנסות קיבלתי בקושי 20 אלף שקלים ברבעון, שזה טיפה בים. לא צריך להכביר במילים כדי להבין שלא הייתה הלימה בין ההוצאות שהיו לי על תחזוקה של גלשנים, ביטוח מקצועי והמשאית לבין הפיצויים שלא כיסו כלום. נכנסתי לבוץ כלכלי רציני עד שנאלצתי לקבל סיוע מעמותת ברק 188, מהמילואים שדאגו למשפחתי הקטנה לשוברים לסופר.
"באותה תקופה התחילו גם פיגורים בתשלומי שכר הדירה לבעל הבית והכל נכנס לסחרחרה. בכל התקופה הזו אני לא רק פצוע פיזי אלא גם נפשי ומטופל במשרד הביטחון בשיחות תמיכה. היום למשל אני לא מסוגל לחזור לגעת בחול בים בגלל מה שעברנו בלחימה בעוטף. למעשה, אני זכאי לעוד טיפולים אבל זה מצריך ממני לגהץ כרטיס אשראי ולהגיש בהמשך קבלות להחזרים, ובכלל עוד לא התקבלתי לוועדות הרפואיות, צריך לחכות לתור לפחות שנה, אז אין לי מאיפה להוציא כסף כרגע ולכן אני מוותר".
מהלוואה להלוואה
דניאל חזרה לאחרונה לעבוד במשרה חלקית בהוראת חינוך מיוחד ועדי החל לעבוד לפני חודשיים בענף הבנייה. "אני עובד אצל חבר שהבין את המצב וגייס אותי לעבודה אצלו בחברת 'מייק אובר' (חברה המתמחה בשיפוצים ועיצוב בתים). יש לי רקע בזירת הבנייה משלד ועד מפתח, כך שלמזלי השתלבתי מהר מאוד בתפקיד החדש. שנינו עובדים אבל המינוס גדל מיום ליום ואני חושש שנאלץ לקחת עוד הלוואה".
למרות המצב שנקלע אליו בעקבות המילואים, עדי בטוח שאם ייקרא שוב להתייצב יעשה זאת ללא היסוס. "אתייצב ראשון. כך חונכתי, אבל עצוב לי שהמדינה לא באה לקראתנו באותה הלימה. איבדתי 15 חברים במלחמה. זה רודף אותי יום יום והתחושה היא שהמדינה שכחה אותנו".
למרות הצורך בחופשה, לבני הזוג ברור שזה לא אפשרי בכלל. "לחופשה בארץ צריך משכנתה, אז מוותרים מראש". ובאשר לסופר? "נוותר על בשר. על פירות וירקות לא נוותר למרות שמחירם בשמיים".
שכר ממוצע: 14,000 שקלים (ירידה משמעותית בהכנסות בעקבות שירות המילואים)
ההוצאות הבולטות:
שכר דירה: 4,500 שקל לחודש
החזר הלוואה: 5,500 שקל בחודש
סופר ופארם: 10,000 שקלים
גן פרטי: 3,900 שקל לחודש
חשמל, ארנונה ומים: 1,500 שקל בחודש
סך הכל הוצאות: 30,000 שקל בחודש
מינוס של קרוב ל־20,000 בחודש בעקבות קריסת העסק
טל סבוראי ולב אטקין משהם: חוסכים בשביל דירה, לא מוותרים על אימוני כושר
טל סבוראי (31) מפתח תוכנה ודבאופס ואשתו לב אטקין (30) מנתחת נתונים בתעשיית ביוטק נישאו רק לפני חצי שנה ומתגוררים בשהם. מאז החתונה הם החליטו להתחיל להתנהל כלכלית נכון בצורה אחראית וזהירה. לשם כך הם נעזרים באפליקציית רייזאפ להתנהלות נבונה. "כבוגר לימודי כלכלה ופסיכולוגיה אני קרוב מאוד לכל מה שקשור בהתנהלות פיננסית נכונה כמה שאפשר", אומר טל, "בכל הקשור לכלכלה של המדינה שלנו, אני מאלה שדווקא סומך על מקבלי ההחלטות. נכון, עליית המחירים זה לא בהכרח טוב לנו ציבור הצרכנים, אבל אחרי הכל אנחנו במלחמה. בהשוואה לכלכלה של מדינות נאורות באירופה למשל אני חושב שישראל מתנהלת בסך הכל בסדר. אבל נכון, אנחנו זוג שרק התחתן ומתחיל דרך חדשה ועדיין בלי ילדים. מה שבטוח שעם מחירי הנדל"ן היום הרבה יותר קשה לקנות דירה. אנחנו אמנם משתכרים יפה, קיבלנו לאחרונה אף העלאת שכר וחשוב לנו לחסוך כל חודש בשביל העתיד, ובינתיים אנחנו עומדים במשימה.
"יש בהחלט דברים שנצטרך לצמצם בהם, כמו למשל בסעיף חופשות, בזה לא השתוללנו. ויש דברים שאנחנו לא מוותרים עליהם כמו הוצאה חודשית על אימון כוח אצל מדריכת הכושר נוי אטקין גלנטי. זה חשוב גם לנפש. אני מאמין שבזכות העלאת השכר נוכל לממש גם את ירח הדבש בקיץ".
ומה עם סל הקניות?
"בסופר אין לנו בעיה לוותר על בשר כי בעבר היינו צמחונים. זה אחד המקומות בהם אנחנו יכולים לחסוך, למרות שהיום אנחנו אוכלים בשר. נוותר עליו אם צריך לטובת מוצרים אחרים".
שכר ממוצע: 38,000 שקלים
ההוצאות הבולטות
שכירות: 3,900 שקל
הוצאות רכב: 2,000 שקל
סופר: 2,300 שקלים
ספורט: 800 שקלים
חשמל: ממוצע חודשי 250 שקלים
חופשות: 10,000 שקלים בשנה
טיפול בחתול: 2,400 שקל בשנה
סך הכל מאזן חודשי: מצליחים לעמוד ביעד חיסכון לדירה של 8,000 שקל
איתי גולדברג, רווק בן 34 מקריית–חיים: "גם לרווק שגר לבד ביקור בסופרמרקט הוא הוצאה גבוהה"
איתי גולדברג, רווק בן 34 מקריית־חיים מתפרנס משתי עבודות. כשכיר בתפקיד הטמעת מידע בחברת "אדם טוטאל" וכעצמאי בעל עסק זעיר לאימוני כושר אישיים. למרות ההכנסה היפה, הוא מוצא את עצמו מחשב את ההוצאות ומהדק חגורות.
"כבחור צעיר בתחילת דרכו, עדיין בלי משפחה, אבל חי לבד בדירה שכורה, אני בסך הכל מרוויח משכורת יפה ועוד אגדיל אותה כי אני מעשיר את עצמי בעוד קורסים, ידע והתנסויות. כשאני לא בעבודה אני משחק טניס חצי מקצועי, מאמן על בסיס ממלא מקום וגם מאמן כושר אישי. אני לגמרי מבין את המציאות שבה מדינת ישראל נמצאת כרגע מבחינה ביטחונית ומבחינה כלכלית וכמובן שהכי בעולם אני רוצה שהחטופים כבר יחזרו הביתה.
"אבל המדינה שלי צריכה להתעורר ולחשוב כבר על היום שאחרי. אנחנו הדור הצעיר של המדינה נלחמנו, נתנו למען המדינה בלי צל של היסוס כי זה מה שנדרש מאתנו לעשות כשמקבלים צו 8 - להילחם ולהגן על העם. אבל יחד עם זאת אנחנו מצפים שיראו אותנו, שלא נהיה שקופים בכל הקשור למסים והיטלים, במאבק היומיומי ביוקר המחיה שפוגע בכל שלוחות החיים.
"גם לאדם שחי לבד בדירה ביקור בסופר זו הוצאה של כמה מאות שקלים. ואני עוד נחשב כמי שלא נמצא הרבה בבית מרוב עיסוקים. אני משלב עבודה רבה עם אימוני כושר ומשחקי טניס, כך שאני אולי פחות מוציא בסופרמרקט, אבל משלם יותר על אוכל בחוץ. צריך שמשהו ישתנה. שיעודדו את הדור הצעיר לא רק לצאת ללימודים, למצוא עבודה או להתגייס למילואים, כל זה ברור אבל בתמורה המדינה צריכה למצוא דרך לתגמל, להעניק תמריצים והטבות.
"אני למשל לא רואה באופק לקיחת משכנתה. זה לא ריאלי עבורי, בוודאי כשהריביות על המשכנתה רק מטפסות. אז למרות שאני עובד יפה ומתפרנס לא רע בכלל, לצערי אני כעת במינוס. למה? כי העזתי לצאת לחופשה של כמה ימים באילת בחול המועד פסח שעלתה 7,500 שקלים. ברור שהייתי רוצה בקיץ לצאת גם לאיזה דיל בחו"ל אבל אני חייב להדק חגורות ולהיצמד לתקציב. כדי שהמינוס לא ילך ויגדל. השאיפה היא לעבוד קשה יותר ולחסל אותו בהקדם".
שכר ממוצע: 14,000 שקל
ההוצאות הבולטות
שכירות וארנונה: 2,550 שקלים
הוצאות רכב: 2,000 שקל
סופר: 1,300 שקלים בחודש
אוכל בחוץ: 1,000 שקלים
חוגים: 700 שקל
חשמל ומים: 600 שקל
רפואה משלימה: 400-300 שקל
סך הכל הוצאות: 15,000 שקל בחודש
עלייה בהוצאות מתחילת השנה: 1,000 שקל לחודש
מתן ויהודית טל, הורים לשתיים מאשקלון: "נוותר על ביקור אחד בסופר ולא נקצץ בחוגים וחינוך"
מתן (34) מהנדס תוכנה בחברת ורוניס ויהודית (31) מיילדת בבית החולים ברזילי, הורים לאיילה בת ה־6 ונגה בת השנה וחצי ומתגוררים באשקלון.
"אנחנו בסך הכל מתפרנסים יפה", אומר מתן, "אבל לצד ההוצאות הקבועות שיש לנו רק על משכנתה ועל הלוואה נוספת שלקחנו לצורך שיפוץ וקניית רכב, המדדים שספגנו בדיור למשתכן, הובילו לכך שבכל תחילת חודש אנחנו נפרדים אוטומטית מ־10,800 שקלים. עם הוצאות הגן, חוגים, סופרמרקט, חשמל, מים, ארנונה וביטוחים אנחנו מגיעים בקלות להוצאות קבועות של 19,000 שקל ואף למעלה מזה".
הסעיף שמבחינתם לא יקצצו בו הוא חינוך. "כהורים לשתי ילדות בשלב זה הבכורה הולכת לחוגים וכאן לא נחסוך. בקרוב גם נרשום אותה לקורס הכנה לכיתה א' שעולה כמה אלפי שקלים, כי על חינוך אנחנו לא מוותרים. זו השקעה בטוחה לעתיד הילדות שלנו. נמצא סעיף אחר לחסוך בו".
כמו למשל?
"למשל זיהינו שיש לנו יכולת לצמצם בהוצאות הסופר השבועיות. במקום לקפוץ פעמיים בשבוע לסופר, אני מדלג על פעם אחת ומסתדרים לגמרי עם מה שיש במקרר. זה חוסך לנו כבר כ־1,000 שקל בהוצאות סל הקניות המשפחתי בצל ההתייקרויות שחווים תוך כדי".
מעבר לכך הם סבורים שיש צורך דחוף לנטרל את המונופולים בענף הצריכה בארץ. "אנחנו משפחה שבוחרת לאכול בריא, בלי שתייה מתוקה, בלי מעדנים ובלי גבינות קשות שמנות. ובכל זאת סל המוצרים הבסיסי שעלה לי לפני שנתיים 600 שקלים בסופר היום בקלות חוצה את ה־900 שקלים על אותם מוצרים בעגלה".
את הקיזוז הם יעשו מבחינתם בסעיף הבילוי במסעדות. "אני מעדיף לשבת עם אשתי על בקבוק יין וגבינה בבית".
באשר למשכנתה, ההורדה החודשית שהחלה ב־4,200 שקלים עומדת היום על 5,400 שקל בחודש. "ההתייקרות היא בגלל הריבית וגם מכיוון שקיבלתי דחייה בתשלום כשהייתי במילואים. אבל בסוף מגיע יום התשלום עם הריבית בהתאם. אין מתנות חינם".
איך יוצאים מזה?
"אני מאמין גדול בפירוק המונופולים ובכוח שיש לציבור הצרכנים להשפיע. משמע, לא להתפתות לקנות מהמותגים המובילים של אותן החברות המובילות אלא להתנסות במוצרים של חברות פחות מוכרות.
"מהמדינה הייתי מצפה שתגדיל את התחרות, תוריד את המכסים על מוצרים כדי להגדיל תחרות שתוביל להוזלת הסל המשפחתי. ולא יזיק שכל אחד מאיתנו בעם ייתן מעשר למי שנזקק. לצד כל ההוצאות שלנו, אנחנו לא מוותרים על מתן סל קניות מלא למשפחה נזקקת בסך 2,000 שקלים בפסח ובראש השנה ומשתדלים לתת גם מעשר בשגרה".
שכר ממוצע: 26,000 שקל
ההוצאות הבולטות
משכנתה: 5,400 שקל
החזר הלוואה: 5,400 שקל
גן פרטי, צהרון וחוגים: 4,400 שקל
סופר: 3,800 שקל
הוצאות רכב ותחבורה ציבורית: 2,500 שקל בממוצע
חשמל, ארנונה ומים: 1,100 שקל בממוצע לחודש
ביטוחי חיים ובריאות: 800 שקל בחודש
ועד בית: 400 שקל
כבלים ואינטרנט: 300 שקל
עלייה בהוצאות מתחילת השנה: 3,000 שקל בממוצע לחודש
יעל ועידן גדות, הורים לשלושה ילדים מירושלים: "צימצמנו משלוחים בוולט, ויתרנו על החופשה המשפחתית"
יעל גדות (37) מנהלת מוצר בכירה בסטארטאפ "דוסנטריקס" ובעלה עידן (36) מנהל מחלקת תקשורת בעמותה חברתית הם הורים לשלושה ילדים קטנים: שיה בת 5, עקיבא בן 3 ומיקה בת ארבעה חודשים. הם מתגוררים בשכונת קטמון בירושלים. יעל עדיין בחופשת לידה וחודש הבא תחזור לעבודה ובכך תתווסף לסל ההוצאות המשפחתי גם הוצאה על מטפלת או משפחתון. "בינתיים אני מניקה אז זה בכל זאת בעקיפין חיסכון, אחרת היינו צריכים להוציא יותר על תמ"ל", היא אומרת.
ההוצאה הגדולה בבית היא בין היתר על טיטולים. בני הזוג משתדלים לדבריהם לקנות במבצע של שלוש חבילות ב־100 שקלים. כנ"ל גם עם מגבונים. "אנו משתמשים הרבה וקונים שתי אריזות ב־35 שקלים. בכל מה שקשור לציוד לתינוקות אני מחפשת תמיד מוצרים בהנחות. זה חוסך הרבה".
אבל בכל מה שקשור להוצאות הסופר בני הזוג מרגישים שהצורך רק עולה ועולה. "למרות הקנייה השבועית כל הזמן מתעוררות השלמות, כי כל פעם חסר משהו במקרר או במזווה ואנחנו מרגישים היטב את התייקרות הסל, לכן אנחנו משתדלים מאוד לקנות בשר, עופות ודגים רק במבצעים. גם אם זה מצריך אותנו לפצל את הקניות בסופרים שונים, נעבור מרשת לרשת כדי למצוא את המבצע המשתלם".
הצריכה המשפחתית הפכה מבחינתם להתעסקות יומיומית. "הגענו למצב שבזכות התנהלות כלכלית נכונה יותר אנחנו עוקבים על בסיס יומיומי ואפילו שעתי על כל הוצאה והוצאה שיש לנו. ועדיין חורגים לעיתים מהתקציב במציאות שבה כל יום מייקרים לנו מוצר אחר בעגלה. כמו שסבבי המילואים חייבים כבר להיגמר, הכל חייב להסתיים. המלחמה והמאבק על כלכלת המשפחה. בעיקר כשיש ילדים זה נהיה מיום ליום יותר מאתגר".
איזו הוצאה צימצמתם משמעותית?
"צימצמנו המון במשלוחים בוולט. פעם היינו צרכנים טובים מאוד של השירות היום פחות. יותר אוכל ביתי ופחות הזמנות מבחוץ. אין מה לעשות, מסעדות בחוץ זה לא בתקציב שלנו וגם לא כרטיסים למופעי חנוכה. קייטנות מחכות לנו בחופשת הקיץ אי־אפשר בלעדיהן כי שנינו צריכים לעבוד. מה שבטוח, ההתייקרות בכל המישורים - דירה, ילדים, סופר, מסים, חשמל, מים וארנונה לא בהלימה למשכורות שלא משתנות. בקרוב גם תתווסף ההוצאה על מטפלת או פעוטון".
ודירה?
"משכנתה לדירה זה עדיין בגדר חלום. זה לא באופק הקרוב. גם יציאה לחופשה משפחתית לא בתקציב כרגע".
שכר ממוצע: 40,000 שקלים בחודש
ההוצאות הבולטות
שכירות: 8,250 שקל
סופר: 6,000 שקלים בחודש
רכב בליסינג: 48,000 שקל בשנה עבור רכב גדול יותר
ארנונה, חשמל ומים: 1,600 שקל
חוגים: 1,600 שקלים
חדר כושר: 900 שקל
סך הכל הוצאות: 40,000 שקל
ההוצאות מתחילת השנה: זינוק משמעותי של אלפי שקלים בעקבות הולדת התינוקת מיקה ועליות המחירים
