"אהוב שלי, ילד שלי, הילד הכי יפה בעולם כמו שתמיד אמרתי לך. קשה לי מאוד הרגע הזה, לסכם 21 שנים", כך נפרדה קרן פריד מבנה, סמ"ר ים פריד, שהובא למנוחות ביום שישי בבית העלמין ביישוב סלעית שבשומרון, והיה אמור לחגוג את יום הולדתו ה-21. אריאל זילבר ניגן לזכרו את השיר "ואיך שלא".
ים פריד, לוחם בסיירת גולני, נהרג לאחר
שנגמ"ש מסוג נמר התפוצץ ברפיח כתוצאה ממטען חבלה או מירי נ"ט. מלבד פריד, נפצעו באירוע באורח קשה קצין לוחם בסיירת גולני, קצין נוסף ועוד לוחם בגדוד ההנדסה 605. לוחם נוסף במילואים בסיירת גולני נפצע באורח בינוני.
מאות בני אדם הגיעו לחלוק לו כבוד אחרון. אמו קרן סיפרה כיצד התכוננו לחגיגות יום ההולדת: "היית המתנה הכי גדולה בחיים שלי, הגאווה שלי, התגאיתי בך בכל יום ובכל שעה. היית ילד שלא מפסיק לעולם לחייך, תמיד צוחק. חכם, אוהב ליהנות, עם המון תוכניות. בעיקר היית חבר טוב, אח טוב ובן טוב", אמרה.
היא סיפרה כי "בשבוע האחרון יצא שהיית עם טלפון ודיברנו המון, התכתבנו המון ושלחנו תמונות אחד לשנייה. הרגשתי שזה לא סתם, הייתה לי תחושה בלב. ים, אני אוהבת אותך ואני בחיים לא אפסיק לאהוב אותך. לא אפסיק לחשוב עליך בכל דבר שאני עושה. תמיד אשמע את הקול שלך. גם עכשיו שמעתי אותך, אמרת לי, 'אמא את רצינית? תכתבי איזה משהו, תעשי איזה משהו'. תמיד שיכנעת אותי לעשות דברים. תמיד עמדת לצידי בדרך המיוחדת והחכמה.
"אנחנו נמשיך לחיות כי אני יודעת שזה מה שבטוח היית רוצה בשביל אבא, בשבילי. נמשיך לטייל ונעשה דברים שלא הספקת. ים, אני לא יודעת אם יודעים, אבל אתה חוגג יום הולדת בחצות, יום הולדת 21. זה סימבולי. במהלך היומיים האחרונים תיכננו יחד עם ההורים של הלוחמים בסיירת להביא עוגיות לכל ילידי החודש. קשה להאמין שככה זה נגמר. כנראה שאתה מלאך וצדיק, ואלוהים רוצה אותך קרוב. אני אוהבת אותך".
סבתו אסתר ספדה גם היא: "אני רוצה לספר לכם על יום רביעי בערב. התקשרתי לים ושאלתי אותו, 'מה נשמע? אתה בא לסופ"ש?', אז הוא אמר לי, 'לא. אני בצבא ואנחנו עובדים קשה. יכול להיות שאגיע בסופ"ש אחר'. אמרתי לו, 'תשמור על עצמך' ושלחתי לו שני לבבות. הוא שלח לי לב גדול, פועם. עכשיו הלב שלו נמצא אצלי. תיכננתי לכתוב לו מזל טוב ליום ההולדת, אני רוצה לאחל לו מזל טוב, שישמור עלינו מלמעלה. ימצ'וק, אנחנו אוהבים אותך".
רון אולארצ'יק, שאימן את ים במשך ארבע שנים לפני גיוסו, אמר: "הדבר הראשון שכולם יזכרו ממנו הוא את החיוך שלו, שבסך הכל היה מראה לנפש וללב הרחב שלו. כמאמן של ים ב'חמש אצבעות' (תנועת הכנה לשירות קרבי), זכיתי להכיר נער חסר פשרות, עם רעב בלתי פוסק להשתפר. באימון האחרון שלו הוא כתב מכתב סיכום תקופה וסיים במילים שהפכו לטרגיות - 'אל תבכה כי זה נגמר, חייך כי זה קרה'".
