גיום אפולינר
אילו הייתי מת
אִלּוּ הָיִיתִי מֵת בַּחֲזִית הַקְּרוֹבָה
יוֹם תָּמִים תִּבְכִּי לִי, לוּ הַאֲהוּבָה
אַחַר כָּךְ כָּל זִכְרִי יִגְוַע לוֹ וְיָמוּת
פָּגָז הַמִּתְפּוֹצֵץ בַּחֲזִית הַקְּרוֹבָה
פָּגָז יָפֶה כְּמוֹ פֶּרַח נֹעַם וּשְׁלֵמוּת
זִכְרִי אָז יִתְנַפֵּץ יִפְשֹׁט לוֹ בֶּחָלָל
וִיכַסֶּה דָּמִי אֶת כָּל קַצְוֵי עוֹלָם
הַיָּם הָהָר הַגַּיא וְגַּם כּוֹכָב מֵעַל
וְשֶׁמֶשׁ זֹהַר שֶׁהִבְשִׁילָה בֶּחָלָל
כְּמוֹ פֵּרוֹת זָהָב בְּעֵמֶק נֶעְלָם
זִכְרִי נִשְׁכַּח יִחְיֶה בְּלֵב דְּבָרִים שׁוֹנִים
אֶצְבַּע בְּאֹדֶם זוּג שָׁדַיִּךְ שׁוֹשַׁנִּים
אֶצְבַּע אֶת פִּיךְ וּשְׂעָרֵךְ אָדֹם
חַיָּיִךְ לֹא יִבְלוּ כִּיפִי דְּבָרִים שׁוֹנִים
בָּךְ גּוֹרָלָם יַזְהִיר וְיִתְחַדֵּשׁ כָּל יוֹם
(טִפַּת דָּמִי תִּפְשֹׁט עַל פְּנֵי כָּל הָעוֹלָם
תַּשְׁרֶה עַל שֶׁמֶשׁ זֹהַר שֶׁפַע אוֹר מַזְהִיר
עוֹד צֶבַע לַפְּרָחִים, לַגַּל פִּזוּז מֻשְׁלָם
וְאַהֲבָה מֻפְלֵאת תֵּרֵד עַל הָעוֹלָם
וַאֲהוּבֵךְ פִּרְקֵי גּוּפֵךְ יַסְעִיר)
לוּ זֵכֶר הַדְּבָרִים יִמּוֹג בְּעֵת אָמוּת
אַךְ אַתְּ זִכְרִי דְּבָרִים בִּרְגָעִים שֶׁל שְׁטוּת
זִכְרִי יָמִים שֶׁל תֹּם וְאַהֲבָה רַכָּה
דָּמִי יַזְרִיק בָּךְ פֶּרֶץ אשֶׁר וּתְשׁוּקָה
בִּרְכַּת יָפְיֵךְ תָּבִיא לָךְ נֹעַם וּשְׁלֵמוּת
הוֹ כַּמָּה אַהֲבָה וְכַמָּה רוּחַ שְׁטוּת
וילפרד אואן
מתוק וראוי הוא
כְּפוּפִים, כְּמוֹ קַבְּצָנִים בְּעֹל הַשַּׂק,
דְּרוּסִים, צְרוּדֵי שִׁעוּל, שְׂרוּכִים בָּרֶפֶשׁ,
הִפְנֵינוּ גַּב לִלְהָבוֹת בָּרָק
אֶל עֵבֶר מְנֻחָתֵנוּ הַנִּטְרֶפֶת.
הוֹלְכֵי שֵׁנָה. רַבִּים אִבְּדוּ מַגָּף
אֲבָל צָלְעוּ בְּדָּם, פִּסְחִים, עִוְּרִים,
שְׁכוּרֵי עַיֶּפֶת וְחֵרְשִׁים לִיעַף
פִּגְזֵי הַגַּז נוֹתְבִים וּבוֹעֲרִים.
גַּז! גַּז! מַהֵר! עִרְפּוּל גּוֹשֵׁשׁ בָּאֹפֶל
לתְקֹן קַסְדּוֹת נִרְפּוֹת בִּזְמַן גּוֹעֵשׁ,
אַךְ יֵשׁ מִי שֶׁזּוֹעֵק מִלֵּב הַתֹּפֶת
וּמְפַרְפֵּר כְּמוֹ לָכוּד בָּאֵש.
נִשְׁקָף אֵלַי מֵאֵד בְּאוֹר יָרֹק,
כְּמוֹ בִּירֹקֶת הַגַּלִּים טוֹבֵעַ.
בְּכָל חֲלוֹמוֹתַי, נוֹאָשׁ, רָחוֹק,
יֹאחַז בִּי, מְחַרְחֵר, נִשְׁנָָק, טוֹבֵעַ.
לוּ בְּחֶנְקַת חֲלוֹם תּוּכְלוּ לִפְסֹעַ
מוּל הָעֲגָלָה גּוּפוֹ הָשְׁלַךְ עָלֶיהָ,
לִרְאוֹת עֵינָיו לָעוֹת לְלֹא מָנוֹחַ
בִּיקֹוֹד פָּנָיו, פְּנֵי שֵׁד בְּחֵטְא קוֹדֵחַ.
לוּ שְׁמַעְתֶּם, בְּכָל טִלְטוּל, רִיר דָּם
פּוֹרֵץ מֵרֵאוֹתָיו קוֹצְפוֹת הַלֵחַ,
סָרוּחַ כְּסַרְטָן, לוֹעֵן וַאֲדַמְדָּם
עַל לְשׁוֹנוֹ בְּפִיו הַמְלַעְלֵעַ –
כִּי אָז, רֵעַי, מוּטָב לָכֶם לִשְׁתֹּק,
וְלֹא לְשַׁנֵּן בְּאֹזֶן יְלָדֵינוּ
אֶת שְֶׁקֶר הַדּוֹרוֹת: כַּמַָּּּה מָתוֹק
וְטוֹב לָמוּת בְּעַד אַרְצֵנוּ.
ספרו של אברהם עוז 'כוחו של יופי' יראה אור בהוצאת פרדס
