לפני מספר ימים הגיעה קבוצה של סוכני המוסד הישראלי לעומק סוריה. הם נשאו עימם ציוד חפירה והיו ערוכים לקחת ממצאים בגודל של ארון קבורה, או שרידי גופות. הם נסעו בדרך פתלתלה עד שהגיעו לבית הקברות שבו קבר ארגון אש"ף את אנשיו שנהרגו באירועים שונים, חלקם הגדול בסוריה ובלבנון.
בית הקברות עצמו ספג מכות לא פשוטות בעשור האחרון, במהלך מלחמת האזרחים בסוריה. בניינים שהיו מחוץ לחומה הופצצו וקרסו עליה, ופגעו בקברים. לשם בדיוק שמו פעמיהם סוכני המוסד.
למרות שחלק משורות הקברים היו מכוסות בחורבות, הסוכנים ידעו בדיוק לאן הם צריכים להגיע.
הם נעמדו מעל אחד הקברים המכוסים אבק וחלקי בניינים ושם הם החלו לחפור, עד שהגיעו לגופה. הם אספו אותה בזהירות, ארזו אותה באופן שאינו מעורר חשד, ועזבו את המקום.
ההיתכנות המבצעית חודשה
היה זה שילוב של מאמץ מודיעיני רב-זרועי ובינלאומי אדיר, שנמשך יותר מארבעה עשורים, עם המוטיבציה הבלתי-מתפשרת והמפקדים והמומחים הטובים ביותר. דוגמה לכך היא ההתעקשות של ראש מחלקת השבויים והנעדרים באמ”ן, סא”ל אבי כאלו, שהחליט ב-2014 להתעלם מעשורים של יריבות ועוינות בין-אישית ובין-ארגונית סביב הפרשה, ולהזמין את כל המעורבים, אמ”ן שב”כ ומוסד, לרבות בכירים לשעברים שעסקו בנושא ופרשו בינתיים, לשבת ליד שולחן אחד ולחפש איפה טעינו כל השנים. כאות לחשיבות הגדולה שראו בצה”ל בפיתרון העניין, מונה אל”מ א’, מבכירי חטיבת ההפעלה באמ”ן, לפקד על המבצע.
בישראל היו בטוחים שהגיעו לפתרון הנכון ושהם יודעים, לפחות בדיוק של מאות או עשרות מטרים, היכן קבורים פלדמן ובאומל. אבל כל המאמצים שנעשו במקום עד אז לא הובילו לפיצוח.
סא”ל כאלו והצוות התעקשו לנסות שוב, ולחזור למקום שבו כבר ניסו פעמים רבות. העמדה שלהם הובילה לפנייה לפוטין ולמאמץ אדיר נוסף לפתור את התעלומה בבית הקברות הצבאי של אש”ף במחנה אל-יארמוכ בדמשק. כשגופתו של זכריה באומל אותרה וחולצה משם בידי כוחות מיוחדים רוסים והובאה לישראל ב-2019, החל מאמץ אדיר נוסף למצוא גם את פלדמן. עבודה של עשרות מומחים איתרה את הטעות ההיסטורית - פרשנות שגויה של עדותו של הקברן מטעם אבו ג’יהאד, שהורה להעביר את הגופות לקבורה במקום.
5 צפייה בגלריה
פריצת הדרך שהובילה להשבת הגופה של פלדמן
( ראש מחלקת השבויים והנעדרים באמ”ן סא”ל אבי כאלו (מימין) וראש אכ”א אלוף מוטי אלמוז בטקס האשכבה לבאומל ב־ 2019 במשרד הההגנה הרוסי)
ואז התפרק הצוות, ואיתו ההיתכנות המבצעית. רק עם נפילת משטר אסד נוצרו התנאים שאיפשרו לתשתית המוסד בסוריה לפעול במקום באין מפריע.
שנים של חיפושים
אם נכונים הפרסומים בתקשורת הזרה, הרי שמדובר ב"בית הקברות הישן לשהידים", שידוע גם בשם "בית העלמין הצבאי של אש"ף", הצמוד למחנה הפליטים הפלסטינים אל-ירמוכ, דרומית-מזרחית לדמשק. זהו אתר ידוע בקרב הפלסטינים, משום שקבורים בו מכובדים רבים. במשך שנים רבות היו בטוחים בישראל שבמקום הזה נמצאות גופותיהם של שניים מהנעדרים מקרב סולטן יעקוב, זכריה באומל וצבי פלדמן, אך לאורך עשורים נכשלו הניסיונות להגיע למקום. גם אם היו ניסיונות שהצליחו, רוב החיפושים במקום חשפו שרידי גופות שהתבררו כלא קשורות לאירוע וגרמו תסכול רב. רק בחצי הראשון של העשור הקודם התרחשה פריצת הדרך ובעקבותיה אותרה גופתו של באומל ז"ל, לפי פרסומים זרים בבית הקברות של אל-ירמוכ שמדרום לדמשק, והוא הובא לקבורה בישראל.
אם הפרסומים הזרים מדויקים - הרי שבהתבסס על נקודת המוצא שהשניים קבורים באותו המקום, לרבות בזכות עדות הקברן ועדויותיהם של אבו ג'יהאד ויאסר ערפאת, סביר להניח גם גופתו של פלדמן נמצאה שם.
כששרידי הגופה הגיעו לישראל, לא הייתה זו הפעם הראשונה שבה הובאו שרידים ממיקומים כאלה או אחרים בבית הקברות בניסיון לאתר גופות חללים, אבל הפעם ‑ כבר מבדיקה חיצונית ‑ עלו מסקנות חיוביות. עדויות החיילים האחרונים שראו את פלדמן העלו שהוא נהרג בגלל פגיעת ראש קשה - וכך היה ניכר גם בגופה. יתרה מזו, המנוח לבש סרבל שהיה ברור מהשרידים שלו שהיה פעם סרבל טנקיסט של צה"ל.
ואז באה גם בדיקת הדי-אן-איי, שסתמה את הגולל על עוד חוליה במה שמכונה בקהילת המודיעין "רכס הרים", אחת מהפרשיות המודיעיניות-מבצעיות-ערכיות הארוכות, המתסכלות, עתירות המשאבים, כוח האדם, הכסף, הסיכון, יחסי החוץ, והאמצעים בהיסטוריה של המודיעין הישראלי והחיפוש אחרי השבויים והנעדרים: הניסיון לאתר ולהביא לקבורה בארץ את שלושת הנעדרים מקרב סולטן יעקוב.
הפתרון לחידת הנעדר האחרון שנותר, יהודה כץ ‑ אם יימצא ‑ יהיה כנראה חוליה נוספת בהמשך להשבת גופתו של צבי פלדמן.
