ברקע מצוקת כוח האדם והימשכות הלחימה, נערכים בצבא להרחיב את שליחת צווי הגיוס לצעירים חרדים.
אתמול התקיים דיון מעקב אחרי המספרים הנמוכים של גיוס החרדים בהשתתפות היועצת המשפטית לממשלה גלי בהרב-מיארה.
1 צפייה בגלריה
yk14368422
yk14368422
(צילום: רפי קוץ)
היועמ”שית הנחתה את צה”ל לשלוח צווים לכל המלש”בים החרדים החל מיולי – שנת הגיוס הקרובה. לדבריה, הצו על תנאי שהוציא בג”ץ הוא בבחינת “דגל אדום”. בצו שהוציא בג”ץ, הוא דרש מהמדינה לנמק מדוע לא מוצאים צווים לחרדים נוספים – ומדוע אין סנקציות אישיות אפקטיביות כלפי מי שאינו מתייצב בלשכת הגיוס. היועמ”שית כתבה בסיכום הדיון כי שר הביטחון ישראל כ”ץ לא סיפק מענה לבקשתה להטיל סנקציות חריפות יותר נגד משתמטים חרדים.

נתוני ההתייצבות של החרדים בלשכות הגיוס

בסיכום הדיון נחשף כי עד כה נשלחו 18,900 צווים לבני הציבור החרדי – ועד לסוף שנת הגיוס הנוכחית – שתסתיים בסוף חודש יוני, לפי תוכנית צה”ל, יישלחו 5,100 צווים נוספים. חרף מספר הצווים הגדול שנשלח, רק מאות חרדים בודדים נענו להם – ומעטים התגייסו לצה”ל.
הפוטנציאל הוא כ-13,500 מתגייסים חרדים בכל שנת גיוס – כך שהמספרים רחוקים מלהביא לשוויון בנטל.
השבוע אמר ראש הממשלה בנימין נתניהו בדיון סגור בוועדת החוץ והביטחון כי תוך שנתיים 10,500 חרדים יתגייסו לצה”ל.
“זה המספר שהצבא יודע לקלוט, ונביא גם סנקציות אישיות ומוסדיות כבדות. יחד עם זאת, נדאג שמי שנכנס חרדי ייצא חרדי”, אמר.
עוד הוא אמר כי “אני מכבד את לומדי התורה, אבל חרדים ייקחו חלק משמעותי יותר ממה שעשו כל אלה שלפנינו”.
בשבוע שעבר, בדיון חירום של הוועדה לביקורת המדינה בכנסת, אמר ראש חטיבת תכנון כוח אדם בצה”ל, תא”ל שי טייב, כי לצבא יש צורך ב-12 אלף חיילים רק במערך הסדיר - מתוכם 7,000 לוחמים והיתר תומכי לחימה.
לדבריו, הרחבת הגיוס מהמגזר החרדי היא הכרחית על רקע השחיקה המשמעותית של לוחמי המילואים, שרבים מהם נקראו זה מכבר לסבב שישי ואף שביעי מתחילת המלחמה.
תא”ל טייב התייחס לגיוס מהמגזר החרדי, והודה כי צה”ל לא יעמוד ביעד השנתי שהציב, של 4,800 מתגייסים.
האיומים וההרגעה: “המשבר נגמר”
צה”ל פתח במבצע שלישי מתחילת המלחמה נגד עשרות עריקים שלא התייצבו בלשכות.
במשך שעות ארוכות, במפלגות החרדיות זעמו על האכיפה ואיימו להפיל את הממשלה “אם ייעצר אפילו אחד”.
אלא שבשעות הערב, התברר כי מבצע האכיפה לא היה נרחב במיוחד. גורמים במפלגות טענו כי צה”ל עשה “ניסוי”, וציינו כי “המשבר מאחורינו”. לדבריהם, “רצו לראות איך נגיב ומה יהיה. אנחנו רואים שזה נגמר בלא כלום ואף אחד”.
חברת הכנסת אפרת רייטן הגישה לשר הביטחון כ”ץ שאילתא בעקבות הפרסומים על היעדר האכיפה של אי-הגיוס.

היעד בצבא: הגברת האכיפה נגד עריקים

בצה"ל הסבירו את המספר הנמוך של מבצעי האכיפה ואמרו כי הוא קשור לכך ששוטרים צבאיים הוסבו למשימות מלחמתיות. כל מבצע שכזה מבוצע בשני שלבים: איתור ויצירת קשר לשם הסדרה מרצון, ולאחר מכן מעצר פיזי של המשתמטים. ההמשך – טיפול משמעתי או פלילי – נקבע לפי חומרת ההיעדרות.
בצה"ל מייעדים כוח אדם נוסף לצורך אכיפה ויישום של אותם צווים וסנקציות, כך שכל מי שיקבל צו ולא יגיע ללשכת הגיוס, גם אם לא יבקש לצאת מהארץ – יפגוש משטרה צבאית שיגיע לאזור מגוריו.
בינתיים, במוקדים הטלפוניים שמתדרכים חרדים החלו באזהרות ובהנחיות להתחמק מגיוס. "ארגוני המחאה" של החרדים נגד הגיוס כבר נערכים לאפשרות שכוחות משטרה צבאית יגיעו ללב הערים החרדיות. בקו הטלפוני של הקבוצה הלוחמנית בפלג הירושלמי, העבירו השבוע כרוז שאמר כי יש להיות ערוכים למצב שבו "החוטפים יגיעו".