ערן זהבי ביצע את המעשה האנושי ביותר שיכול לעשות כדורגלן יצירתי. בעולם שבו, באופן טבעי, הכוכבים חושבים קודם כל על תהילתם האישית והמורשת שישאירו, זהבי סיכם עונה מסויטת במהלך מנצח.
האיש שלא נספר ונדחק לספסל ברוב העונה, בניגוד לכישורים הנדירים שלו, בחר להודיע על הפרידה בעיתוי המתאים רק לו: כשהוא נישא על גבי השלושער מול מכבי נתניה, שרק הוכיח כי הקבוצה ביזבזה אותו בצורה נפשעת – בלשון ספורטיבית. השחקן ששרך את נעליו ברוב הפעמים בדקה ה-80, בניסיון אחרון להציל מעט פירורים מהתהילה, הוכיח בפעם המי-יודע-כמה את עדיפותו על כל אחד אחר. ולא רק על דור תורג'מן. וז'רקו לאזטיץ'.
זהבי התנהל כמו כדורגלן שמעמיד את מבחן הקריירה בראש סדר העדיפויות. הוא לא הסכים להיות עוד סטטיסט מהאקדמיה הלאומית לנימוסים והליכות, כדי לבכות לצד מי שנשאר מחוץ להרכב. הוא הרוויח את המקום מול נתניה והחזיר את עצמו לקדמת הבמה.
לאזטיץ' מעדיף לשחק עם חלוץ אחד בחוד, וזו זכותו. אבל אם הסרבי היה יותר מנוסה ויותר חכם, הוא היה מרכיב את זהבי כחלוץ שני ומאפשר למכונת השערים לסיים גם את העונה הזו עם 20 גולים. זהבי, על חסרונותיו ויתרונותיו, הוא מפציץ חד-פעמי שמכבי ת"א הפסידה את רובו העונה בגלל "סיבות טקטיות". אבל איכשהו יצא בסופו של דבר שבמאזן ההשפעה האמיתי על התוצאות, זהבי מוביל גם על לאזטיץ'.
