בקצב שבו פורטוגל מפתחת כישרונות ענק סביר להניח שתוך שלוש-ארבע שנים תשמעו על רפאל קבראל, חלוץ בן 14 מבראגה, שהבקיע שלשום שלושער בניצחון 1:4 של הנבחרת עד גיל 15 על יפן בטורניר ידידות בקרואטיה. אולי הסקאוטים כבר שמו עליו עין, אבל סביר להניח שאוהדים סקרנים ברחבי העולם לא קיבלו עליו מידע, או שהם מכירים אותו בכינוי "לא-רונאלדו". איך משתמשים בכינוי הזה? למשל ככה: "וואלה, אני לא יודע מי שם שלושער לפורטוגל, לא רונאלדו".
המשחק הזה, איתרע מזלו של קבראלארונאלדו (שם פחות קליט), היה גם משחק הבכורה של כריסטיאנו רונאלדו ג'וניור במדי פורטוגל. הילד בן ה-14, שחי עם אביו ויתר המשפחה בסעודיה ומשחק בנוער של אל-נאסר, קיבל זימון ראשון והטריף את הענף. טורניר זניח של אופ"א שנותן לילדים ניסיון מוקדם בזירה הבינלאומית הפך למוקד סיקור, כשהצלמים מתמקדים בסבתא של הג'וניור שישבה ביציע, בחימום שלו ולבסוף בכניסה למגרש בדקה ה-53. אתמול הוא כבר פתח ב-1:1 מול יוון, עוד סיבה לחגיגה מצולמת היטב.
גם רונאלדו הצעיר וגם כל הלא-רונאלדואים שישחקו איתו צריכים להתרגל לזה. לא ברור עד כמה אנשי ההתאחדות הפורטוגלית צפו במשחקי ילדים בסעודיה, אבל הם לא היו מוכנים לוותר על ההזדמנות לקפוץ על השם הגדול, שלא יחשוב במקרה לייצג מדינה אחרת שתגנוב את הפוטנציאל והפוקוס. כל משחק בקריירה שתהיה או לא תהיה לו יהיה עמוס בהשוואות לאבא, שיש מי שיאמרו שהוא הכדורגלן הגדול בכל הזמנים, ואין סיכוי שהוא יעמוד בציפיות.
גם מזלו של הג'וניור איתרע בדרכו: היו עוד בנים-של שניסו לפתח קריירה משלהם, אבל ההתמקדות בהם החלה קרוב יותר לגיל בוגרים. אפשר רק לקוות שהוא ניחן במספיק חוסן נפשי כדי להתמודד עם מה שמחכה לו.
