שחרורו של החייל החטוף עידן אלכסנדר וביקורו ההיסטורי של נשיא ארה"ב דונלד טראמפ במפרץ הפרסי פתחו פתח לעסקת חטופים נוספת, שתהיה חלק ממהלך רחב דרמטי יותר שמקדמים האמריקנים - וכולל את הרחבת הסכמי אברהם, שיקום רצועת עזה ונורמליזציה בין ישראל לסעודיה. ואם לא די בכך, טראמפ אף הוסיף למשוואה את צירופה של סוריה להסכמי אברהם לאחר שהמצב שם יתייצב.
בינתיים, ישראל מגלה עצבנות ומעצימה את התקיפות בעזה תוך שהיא מבהירה שאם לא תהיה עסקת חטופים בימים הקרובים לפי מתווה וויטקוף המקורי – היא תפתח במבצע "מרכבות גדעון", מיד לאחר שטראמפ יעזוב את האזור.
כרגע, מסתמן כי המשא ומתן בקטאר על עסקת חטופים הגיע למבוי סתום. לפי גורמים בישראל, חמאס מוסיף להתבצר בעמדותיו ולא מוכן למתווה וויטקוף המקורי ומתעקש שכל עסקה תכלול את סיום המלחמה. נתניהו הבהיר בשיחותיו עם השליח המיוחד סטיב וויטקוף את מרחב הגמישות שלו בנוגע לסיוע ההומניטרי ופריסת כוחות צה"ל - אך הדגיש כי ישראל דבקה במתווה המקורי, וכי המלחמה לא תסתיים עד להשבת כל החטופים וכניעת חמאס.
בינתיים, הפלסטינים מדווחים על תקיפות צה"ל בצפון הרצועה, בין השאר בעיר עזה, בג'באליה ובבית לאהיה. לטענתם, נספרו אתמול 115 הרוגים ברחבי הרצועה. בעיתון "אל-אחבאר" הלבנוני, דווח על תקיפה בין הכפרים יוחמור א-שקיף וארנון א-שקיף בדרום לבנון ועל הרוג בתקיפה.
התקיפות ברצועה מגיעות בזמן שגורלו של מפקד הזרוע הצבאית של חמאס, מוחמד סינוואר, עדיין לא ברור – לאחר ניסיון החיסול שלו בחאן-יונס. חיל האוויר ממשיך לתקוף באזור – בין היתר סמוך לבית החולים האירופי, שם לפי הערכות שהה סינוואר במתחם תת-קרקעי שהופצץ על ידי צה"ל.
גורמים בחמאס אמרו לעיתון "א-שרק אל-אווסט", כי אזור בית החולים האירופי בחאן-יונס "אכן כולל רשת של מנהרות שנהרסו במבצע צוק איתן ב-2014, ושאותן הצליחו גדודי אל-קסאם לתקן". לפי אותם גורמים בחמאס, מוחמד סינוואר נתפס בתנועה כ"אינטליגנטי ביותר ובעל מיומנות צבאית". הם אמרו כי הוא היה "קנאי בענייני ביטחון", ונמנע משימוש בטלפונים סלולריים או בכל אמצעי תקשורת אחרים, כולל רשתות פנימיות מאובטחות. "הוא הסתמך על הגורם האנושי כדי להעביר מסרים בשיטות מיושנות, מה שהקשה על השגתו בעבר", אמרו.
ככל שחולף הזמן, גוברת ההערכה כי סינוואר שהה במקום – וחוסל. בשל עמדותיו הקיצוניות, במערכת הביטחון מקווים שהסתלקותו תקרב אפשרות לשחרור חטופים בעסקה.
הפגיעה בתוואי המנהרה בוצעה בין היתר גם כחלק מההכנה לתמרון שייתכן ויגיע בהמשך. השמדת התוואי תהווה פגיעה ביכולות הפיקוד והשליטה של גדוד חמאס בגזרה ותאפשר תמרון עצים יותר בתא השטח, אם שיחות המו"מ לא יניבו פרי.
בצל כל אלה, התכנסה אתמול מועצת הביטחון של האו"ם לדיון מיוחד בהחלטה 2474, העוסקת בהשבת חטופים שאינם בחיים. במועצה כבר דנו בעבר על סוגיית החטופים, אך זו הפעם הראשונה מאז 7 באוקטובר שבה עסקו חבריה בהשבת חללים.
בפתח הדיון נאם רובי חן, אביו של החייל החלל איתי חן שנחטף לרצועה, והתייחס למחויבות הבינלאומית ליידע על מצב החללים והנעדרים בהתאם לדין הבינלאומי (החלטה 2474). "אנו הוריו של איתי חן, אזרח אמריקאי-גרמני-ישראלי, המוחזק בידי חמאס ברצועת עזה במשך 587 ימים", אמר חן בפתיחת דבריו. "ב-7 באוקטובר 2023, איתי הוצב בבסיס נחל עוז שבגבול ישראל-עזה. הוא וצוותו נלחמו בחמאס במשך שעות, כשהם מגינים על אזרחים ישראלים מפני אונס, שריפה בחיים ורצח.
"במארס 2024, נמסר לנו על ידי צה"ל כי איתי ככל הנראה לא שרד את מתקפת 7 באוקטובר. אך במשך למעלה מ-19 חודשים חמאס מסרב להכיר בכך שבני נמצא ברשותם או מה מצבו הפיזי. זו הצורה השפלה ביותר של לוחמת טרור פסיכולוגי...
"החלטה 2474 מעניקה לאו"ם ולמדינות החברות בו מסגרת משפטית ומוסרית לגנות את חמאס ולהטיל סנקציות על תומכיו הפיננסיים כמו איראן ומדינות אחרות במזרח התיכון שאיפשרו לו לבצע את פשעי המלחמה ב-7 באוקטובר... החלטה 2474 לא צריכה להישאר סמלית – היא חייבת להפוך לבת-אכיפה".
