נשיא צרפת קורא למדיניות נתניהו "מבישה", ראש ממשלת ספרד מאיים: "לא נבצע סחר עם מדינה שמבצעת רצח עם" ושבע מדינות אירופיות הודיעו בסוף השבוע – "לא נעמוד בשתיקה מול האסון ההומניטרי שמתחולל לעינינו": עם ההכנות לחידוש המהלך הקרקעי ברצועת עזה לצד המשך המצור על עזה, גוברת הביקורת על ישראל באירופה, שמגיעה אפילו מהתומכים המסורתיים ביותר.
דוגמה אחת לקריסה המדינית וההסברתית של ישראל למשל, היא העובדה ששר החוץ ההולנדי קספר ולדקאמפ הודיע שממשלתו הימנית - שנחשבת לאוהדת ישראל אולי יותר מאי פעם - תומכת בדיון על סנקציות נגד ישראל. גם נשיא צרפת עמנואל מקרון, שבניגוד למה שחושבים כאן תמיד היה במחנה הפרו-ישראלי, הרגיש מחויב להתייחס לאפשרות שנעשה ג'נוסייד במקום לדחות זאת על הסף כשברקע הוא מזהה לחץ חזק בדעת הקהל לכיוון הזה, בעיקר במיינסטרים שהוא מייצג. ביום שישי, הוא חזר על דבריו ואמר כי המצב בעזה "בלתי מקובל ובלתי נסבל".
1 צפייה בגלריה
(בעולם מתרעמים על התנאים. פלסטינים ממתינים למזון בג'באליה, אתמול | צילום: אי־אף־פי, BASHAR TALEB)
בספרד, אומנם פדרו סנצ'ס הוא ראש ממשלת מיעוט, שתלוי להישרדותו במפלגת השמאל הקיצוני. עם זאת, הוא יודע שהוא על קרקע בטוחה כשהוא מתבטא נגד ישראל כי מפלגות הימין (וגם הימין-מרכז הקטלאני שתמיד תמך בנו) התהפכו.
אחרי כל אלה, לצד התבטאויות נוספות של בכירים באירופה, ראשי הממשלות של אירלנד, איסלנד, לוקסמבורג, נורבגיה, ספרד, מלטה וסלובניה - מדינות שנחשבות לעוינות לישראל - הודיעו בהצהרה משותפת: "לא נעמוד בשתיקה מול האסון ההומניטרי מעשה ידי אדם שמתחולל לעינינו ברצועת עזה. יותר מ-50 אלף גברים, נשים וילדים איבדו את חייהם. רבים נוספים עלולים למות ברעב בימים ובשבועות הקרובים, אלא אם יינקטו צעדים מיידיים".
את הסחף ניתן לראות גם במדינות שנחשבות ידידותיות בהרבה. בחודש שעבר שרי החוץ של צרפת, בריטניה וגם של גרמניה - קראו במשותף לישראל לכבד את החוק הבינלאומי ולאפשר כניסת סיוע הומניטרי לרצועה. "אסור להשתמש בסיוע ככלי פוליטי", אמרו. זאת, כאשר הדיווחים מעזה, יום אחר יום, מראים הרס והרג. מולם, ישראל לא מציעה אלטרנטיבה ולא מודיעה מה יהיה ביום שאחרי המלחמה.
מי שמלווה את יחסי ישראל-אירופה מודה שהמצב קשה ויש אכן סחף, אבל טוען מנגד שלא הכל שחור. אין עדיין סנקציות ויש עוד מדינות לצידנו כמו הונגריה - המדינה האירופית היחידה שבה ביקר ראש הממשלה מתחילת המלחמה - גרמניה, צ'כיה ובמידה מסוימת גם איטליה של ג'ורג'ה מלוני. אבל גם אליה נתניהו לא טס, על אף רצונו להגיע לאירוע כניסת האפיפיור לתפקידו - מחשש שייעצר עקב הצו של בית הדין בהאג.
בתוך כך, התובע הראשי בבית הדין הפלילי הבינלאומי, קארים חאן, עוזב באופן זמני את תפקידו בעקבות העדויות נגדו על תקיפות מיניות. כך אמרו בסוף השבוע גורמים בבית הדין לסוכנות הידיעות רויטרס. לפי אחד הגורמים, הודעה רשמית על כך שחאן "יוצא לחופשה" צפויה להתפרסם בהמשך.
בשבוע שעבר, ישראל ביקשה משופטי בית הדין הבינלאומי לבטל את צווי המעצר נגד ראש הממשלה בנימין נתניהו ושר הביטחון דאז יואב גלנט, לאחר שבחנה את התחקירים והעדות המפורטת לתקיפות המיניות של חאן. בישראל לא הופתעו מהדיווח על ה"חופשה" המתוכננת של חאן, שכן הפרשה גורמת לרעידת אדמה בבית הדין. בין היתר, פורסמו דיווחים כי שניים מהסגנים של חאן נכנסו למשרדו ודרשו שייצא לחופשה, אך הוא סירב וקרא להם להתפטר.
גורם שבקיא במתרחש בבית הדין אומר שקשה לדעת מה תהיה ההשפעה של הפרישה על התיק נגד ישראל, שכן חאן הוא לא הגורם היחיד המנהל את החקירה נגד המדינה. הגורם הדגיש כי חאן יצא לחופשה בגלל טענות המתלוננת ולא בגלל ישראל, אך הדבר בהחלט יכול לחזק את הדרישה הישראלית לבטל את צווי המעצר.
בשנה שעברה, שבועות אחדים לפני שחאן הכריז על צווי המעצר נגד נתניהו וגלנט, הוגשו נגד התובע הראשי שתי תלונות מתוך בית הדין שלפיהן הוא תקף מינית את אחת מעוזרותיו. חאן הכחיש מאז בתוקף את ההאשמות שהוא ניסה לכפות עליה מערכת יחסית מינית. כעת מתנהלת נגדו חקירה של האו"ם, ומאז הוא הואשם בניסיונות לנקום באנשי צוות שתמכו באישה.
בפברואר האחרון החליט ממשל טראמפ להטיל סנקציות על חאן. טראמפ הטיל את הסנקציות אחרי שה-ICC החליט בנובמבר על הוצאת צווי המעצר נגד נתניהו וגלנט בחשד לפשעי מלחמה הכוללים פגיעה מכוונת באזרחים בעזה, צווי המעצר הראשונים אי פעם שהוצאו נגד מנהיגי מדינה מערבית ודמוקרטית. בעקבות זאת, השבוע דווח כי חאן איבד את הגישה לתיבת הדואר האלקטרוני שלו, וחשבונות הבנק שלו הוקפאו.
