האנרגיה והכוונות גלומות ראשית במילים, ועל דנה שמח בהחלט אפשר לומר שהיא מביאה אל סביבתה אנרגיה אופטימית של עשייה משנת מציאות. היא בת 41, נשואה ואמא לשלושה, מתגוררת בבית קמה, קיבוץ שנמצא במועצה האזורית בני שמעון. "אנחנו העוטף של העוטף. ברוך השם, ב-7 באוקטובר לא נפגענו, ומאז אנחנו תומכים במי שצריך", אומרת שמח, שהיא דוברת מועצת בני שמעון. אבל היא לא מסתפקת בכך. במסגרת תפקידה הציבורי, בוחרת שמח להרחיב את תחומי עשייתה גם לקידום שקיפות ומעורבות ציבורית בעזרת שילוב האזרחים במהלכים חשובים שנוגעים לחיי היומיום.
"אני מחפשת ומוצאת יוזמות שהן מעבר לתפקיד המעניין והחשוב שיש לי כדוברת, ותמיד שמחה לעשות יותר עבור המועצה", היא אומרת. ועושה. כך, למשל, בהובלתה לקחה המועצה חלק בתוכנית חדשנית וניסיונית שנקראת "המעבדה לאסיפות אזרחים", שנולדה במטרה לעודד רשויות בישראל לשתף את הציבור לא רק בקביעת הצרכים, כפי שנעשה עד כה, אלא בעיקר בקביעת דרכי הפעולה והפתרונות למצבים שונים שנוגעים לחיי היומיום במרחב.
"במעבדה לאסיפות אזרחים הציבור מחליט מה הם הצרכים וקובע את הדרכים לענות עליהם", היא אומרת, ומביאה לדוגמה את נושא החינוך: "מדובר בתהליך ייחודי וחדשני, שבו נבחר מדגם מייצג של תושבי המועצה אשר עוברים יחד תהליך למידה מעמיק, היכרות, ניתוח נתונים, דיונים מעמיקים וגיבוש המלצות לתוכנית אסטרטגית בתחום החינוך. כעת האסיפה נמצאת בעיצומה, ומשתתפים בה כ-40 תושבים נלהבים שמטרתם ליצור תוכנית שתשפיע על עתיד החינוך במועצה".
לדבריה, המהלך נועד להשיג שתי מטרות חשובות: הראשונה, בניית תוכנית אסטרטגית לחינוך, שתגובש על ידי התושבים עצמם ותבטא את צורכיהם ורצונותיהם. המטרה הנוספת: חיזוק ההשפעה המקומית של התושבים על צורת החיים ומתן אפשרות לתושבים לקחת חלק פעיל בתהליך קבלת ההחלטות ועיצוב עתיד הקהילה.
"בשבוע שעבר קיימנו שני מפגשים אחרונים לסיום התהליך, ובשעה שהחבר'ה בוותיקן התכנסו כדי לבחור את האפיפיור החדש, בבני שמעון האסיפה שלנו הוציאה עשן לבן בחצות הלילה. התושבים כתבו המלצות לאחר שעברו את כל תהליך הלמידה וההיכרות עם צורכי השטח", היא משלבת הומור וגאווה מקומית.
מה את מרגישה שהתהליך נותן לתושבים?
"הם הופכים להיות שגרירים מחוללי השפעה ויוצאים מהתהליך הזה כשהם מבינים את הכוח שיש בידיהם להשפיע, וכן את הצורך שיש בכך שאזרחים ישפיעו במרחב החיים האישי שלהם. הדבר הזה מתחיל ברשות המקומית ומקרין גם למדינה", מדגישה שמח.
היא דינמית, אופטימית ומחזיקה באנרגיה גבוהה מאוד של עשייה חיובית משותפת, שחיונית כדי להתמודד בחלקת האלוהים שלה (בינתיים) עם הנושא שהוא לדעת רבים אולי המאתגר ביותר בישראל של 2025 – היכולת שלנו להקשיב לאחר. "יצרנו שינוי קטן בבני שמעון כשקראנו לאנשים לדבר על נושא נפיץ כמו חינוך. פתחנו מעגל של שיח על ידי זה שיצרנו מרחב בטוח ליכולת לדבר, להקשיב לאחר, לכבד את דעתו, להגיד מה אני חושב, וזה הערך המוסף המשמעותי שאני רואה בתהליך הזה. פשוט לדבר", היא מסבירה.
ואת מאמינה שזה ישפיע גם כלפי מעלה?
"אני מאמינה שכן. בעצם ניצלתי את התפקיד שלי כדוברת כדי לדברר את התהליך הזה ונוצרו המון סקרנות ועניין מצד רשויות אחרות, שרוצות לייצר מהלך דומה של אסיפות אזרחים", היא מספרת. ובכלל, בזכות הכנפיים שעשתה למהלך, הגיע שמעו עד למשרד החינוך ומשם שלחו נציגה שהגיעה להכיר, לשמוע וללמוד את המודל. שמח אומרת שהיא רוצה להאמין שהצעד הזה יגרור אחריו שילוב של הממשלה בתהליכים דומים.
את מתארת תמונת עתיד מאוד אופטימית בהקשר הזה.
"אגיד על עצמי באופן אישי שהבנתי שיש לי שתי ברירות – או שאני ממשיכה להתבוסס בקושי הגדול שאנחנו חווים פה מאז תחילת המלחמה, כל אחד ומה שהוא מחזיק בתוכו, או שאני מתמקדת בעשייה. התמקדות בעשייה נותנת תקווה. למשל, הערך המוסף שמקבלים התושבים שלנו שמשתתפים באסיפה הוא אדיר. אחרי שהם הקדישו המון שעות מהזמן שלהם ויצרו שינוי מציאות, ברור לי שהם מבינים כיום שלהיות אזרח פעיל זו התרופה גם ברמה האישית וגם ברמה הלאומית", היא מדגישה.
אבל לא מספיק להיות פעילים, צריך להיות גם מכילים וקשובים ובעיקר פתוחים כלפי האחר, אומרת שמח. לזכור שאף אחד מאיתנו לא מחזיק את כל האמת רק אצלו. רק כשנבין את זה, נוכל להתחיל תהליך של ריפוי בכלל המדינה. "הקושי האמיתי בישראל 2025, כמו שאני רואה אותו, הוא יכולת לתקשר בין הציבורים השונים שנוצרו לנו במדינה. וכאשר כל אחד מאיתנו יעשה את השינוי הקטן הדרוש כדי לחזור לדבר ולהקשיב בלב פתוח, נוכל להבריא", היא אומרת.
וכאילו כל זה לא מספיק, שמח גם פעילה חברתית בתחומים של קידום נשים וחיים משותפים בנגב, כמנחת קבוצת נשים בפרויקט "קומי" שפועל באשכול נגב מערבי, ומבקש לתת כלים כדי לסייע לפרויקטים של נשים מהאזור. "אני מנחה קבוצה במועצת מרחבים, השכנה של בני שמעון", היא מספרת, "יש לי קבוצה נפלאה של נשים כמעט מכל יישובי המועצה והן עוברות תהליך שהוא נטול פוליטיקה. אנחנו מקפידות רק לתמוך אחת בשנייה ולייצר פרויקטים ממקום של חיבור לצורך שיש בשטח, כל אחת ומה שהיא מביאה איתה. המסר הוא 'אנחנו ביחד'. לא קלישאה של ביחד ננצח, אלא פרגון אמיתי של אחת לשנייה כדי לעשות טוב".
איך את מחזיקה כזו רמה גבוהה של מחשבה בונה?
"עברתי דרך. המלחמה פקחה לי את העיניים להבנה שאפשר להחזיק דעות שונות, אבל חייבים גם להיות קצת יותר סבלניים זה כלפי זה. נוצרו גדרות דמיוניות בינינו והגיע הזמן שאנחנו נפרוץ אותן".
