מהרגע הראשון שנטלי יששכר החלה לשמש בתפקיד מנכ"לית עמותת הידידים של בית החולים וולפסון ב-2019, היא החלה להבחין בסימנים להתנהלות חריגה. "בתחילה הוצג לי הממשק בין העמותה לבית החולים, לפיו התפקיד של העמותה הוא לעזור לבית החולים בדברים יותר 'מורכבים', וזה נשמע לי קצת מוזר", תיארה. "בסוף, התפקיד שלי בתור מנכ"לית עמותה הוא לגייס כסף לרכש של ציוד רפואי, למחקרים, לשיפוץ מחלקות בבית החולים. אז מה הכוונה, 'דברים מורכבים'? שמתי את זה אז בצד, הראש סירב להאמין, בטח כשאת עובדת במוסד ממשלתי".
בתוך זמן קצר הפכו הסימנים המחשידים ליותר ויותר ברורים. "זה זעק לשמיים. נראה היה שהם התייחסו לעמותה כדרך להעמיד כספי תרומות לרשות הנהלת בית החולים, ולא לייעוד המקורי שלשמו נתרמו", שיתפה יששכר. אחד ממנגנוני הפעולה לדבריה, היה להציג לתורמים אסמכתאות לגבי רכש שכוסה מתקציב המדינה. באופן הזה, היא מתארת, נוצר כפל מימון לכאורה - הציוד מומן על ידי המדינה, והתרומות נשמרו בקופה נפרדת למימון רכש אחר.
1 צפייה בגלריה
("הפער בין מה שהיה צריך לעשות, לא רק משפטית, אלא גם ערכית ומוסרית, לבין מה שנעשה בפועל", נטלי יששכר | צילום: מוטי קמחי)
המנכ"לית לשעבר מתארת כיצד השתמשה אז מנהלת בית החולים, ד"ר ענת אנגל, בכספים אלה לשפץ את לשכתה בבית החולים כשנכנסה לתפקיד, מה שהוצדק בדיעבד על ידי ההנהלה כריהוט שנרכש לטובת אירוח תורמים, ומשכך נכון שיירכש מכספי עמותת הידידים. "זו הדוגמה הכי קשה בעיניי, כי היא ממחישה את הפער בין מה שהיה צריך לעשות, לא רק משפטית, אלא גם ערכית ומוסרית, לבין מה שנעשה בפועל", הוסיפה יששכר.
ואולם לטענתה, בכל פעם ששאלה שאלות והרימה דגל אדום על ההתנהלות, ביטלו את דבריה. יששכר מתארת כי במשך חודשים אספה ראיות מול הגורמים המעורבים בדבר. כעבור כמה חודשים החליטו יששכר ועורכי הדין שליוו אותה שהגיע הזמן "לשים את הדברים על השולחן. אז הוצאתי מכתב לוועד המנהל, ועדת הביקורת והיועץ המשפטי". לדבריה, התגובה לא איחרה לבוא. "תקפו אותי ברמה האישית בצורה הכי קשה שיש. כל אחד חשב איך הוא מגן על עצמו. אף אחד מהם לא עצר ואמר 'אולי כדאי שנמלא את התפקיד שלנו', ואז הבנתי שזה חמור אף יותר". לדבריה, כאשר הבינו שהיא לא הולכת לחזור בה מהטענות, הוצאה לחל"ת.
בשלב זה היא פנתה למבקר המדינה, ותוך פחות משלושה חודשים ניתן לה צו הגנה זמני כ"חושפת שחיתויות", שדרש להחזירה לעבודה, שהתרשם ש"מתקיים קשר סיבתי לכאורי בין תלונותיה של המתלוננת לבין הוצאתה לחל"ת". בסוף 2021 הוציא החשב הכללי במשרד האוצר, יהלי רוטנברג, דוח ביקורת בנושא, שממצאיו איששו לכאורה התנהלות מטרידה של ההנהלה הבכירה של בית החולים וולפסון.
בשבוע שעבר, אחרי יותר מארבע שנים, הבשילו הדוחות והעדויות לחקירה באזהרה של שני בכירים בבית החולים וולפסון ובכיר נוסף בעמותת הידידים של בית החולים, שנחקרו באזהרה במפלג הונאה של מחוז תל-אביב במשטרה בחשד לקבלת דבר במרמה והפרת אמונים.
מטעם בית החולים וולפסון נמסר בתגובה: "מדובר בסיפור ישן מאד וממוחזר. לפני כמה שנים הייתה טענה של מנהלת עמותת הידידים, שפוטרה על ידי עמותת הידידים וניסתה למנוע את פיטוריה מהעמותה, שחלק מתרומות שהתקבלו דרך עמותת הידידים לצורך אחד, נעשה בהם שימוש לצורך אחר של בית החולים. בעקבות פיטוריה מהעמותה, היא הגישה בין היתר תלונה במשטרה יחד עם תלונות בשורת גופים נוספים. תלונותיה לא התקבלו באף אחד מהגופים אליהם פנתה, כולל בבדיקת עומק שנעשתה על ידי מנכ”ל משרד הבריאות וצוותו, ואנו סמוכים ובטוחים שכך יעלה גם בגורל תלונה זו, שכאמור היא ישנה. אין גם מחלוקת שכל התרומות שהתקבלו - השימוש בהן היה אך ורק לצרכי בית החולים - ולא לכיסו הפרטי או שימושו האישי של מישהו. ויובהר, אין בדל של אמת בטענה שבית החולים או מישהו מטעמו ניסה להטעות תורמים. לא היו דברים מעולם. בכל מקרה, עמותת הידידים שמנהלת בשוטף את התרומות ואת קשרי התורמים, הינה גוף משפטי שמנוהל בנפרד מבית החולים ואינה תחת סמכות ואחריות בית חולים וולפסון".
מעמותת הידידים של בית החולים וולפסון לא נמסרה תגובה.
