593 ימים אחרי פרוץ המלחמה, הגיעה ישראל לתחתית דיפלומטית: כמה מידידותיה החשובות בעולם – בריטניה, צרפת וקנדה – מרשות לעצמן לפרסם הודעה שמאיימת על ישראל בסנקציות אם תימשך המלחמה בעזה. מעולם לא נוסחה הודעה כה חריפה נגד ישראל שהופכת אותה למדינה מוקצית. החלק המדאיג ביותר: ארה"ב, זאת שמאז ומתמיד נשכבה על הגדר בשביל ישראל, שותקת.
כבר האשימו את טראמפ שזרק את ישראל מתחת לגלגלי האוטובוס, ועכשיו זה מקבל ביטוי מעשי בזירה הבינלאומית. מה תעשה ארה"ב אם הדרישות להפסקת המלחמה יגיעו למועצת הביטחון? האם שמור לנו שם וטו אוטומטי? ממשל טראמפ הצהיר בכמה הזדמנויות שלא יאפשר לייחד לרעה את ישראל באו"ם ובארגונים בינלאומיים ויגן עליה.
אתמול נכנסו לרצועת עזה דרך מעבר כרם שלום 93 משאיות סיוע הומניטרי, שכללו קמח, מזון לתינוקות, ציוד רפואי ותרופות. במקביל, כלי תקשורת בהולנד דיווחו כי המדינה השיגה תמיכה מספקת שתאפשר לה לקיים דיון באיחוד האירופי בשאלת ביטול הסכם השותפות בינו לישראל. דוגמה נוספת להידרדרות היא העיתונאי הבריטי פירס מורגן, שנחשב לתומך גדול של ישראל בעבר ויצא חזיתית נגד הממשלה והמלחמה. הוא האשים אתמול את השר סמוטריץ' בתמיכה ברצח עם, וכתב: "על ממשלת ישראל השתלטו אנשים כמוהו ונתניהו נותן להם לעשות מה שירצו. מי יעצור אותם?" בנוסף, בריטניה הודיעה אתמול כי היא מטילה סנקציות נגד כמה ישראלים, ביניהם יו"ר תנועת נחלה להתיישבות דניאלה וייס, בטענה שתמכו באלימות נגד פלסטינים. הסנקציות כוללות איסור כניסה למדינה והקפאת נכסים.
המהלך של צרפת
איך הגענו למצב כזה? ההסבר ההגיוני הראשון הוא שצרפת עומדת מאחורי המהלך. עמנואל מקרון נערך להכיר במדינה פלסטינית בוועידה בינלאומית עם סעודיה (שכבר הכירה) שתיערך בניו-יורק בחודש הבא. ישראל דחתה את ההזמנה הצרפתית להשתתף בוועידה. גורם ישראלי בכיר אמר שמדובר בבינאום הסכסוך, וישראל לא תסכים לכך.
3 צפייה בגלריה
פריז נשיא צרפת עמנואל מקרון עם נשיא סוריה אבו מוחמד אל-ג'ולאני
(צילום: REUTERS/Stephanie Lecocq)
ההערכה היא שמקרון מבשל גל של הכרת מספר מדינות במדינה פלסטינית, בהמשך לגל הקודם שהיה במאי 2024 אז הכירו במדינה פלסטינית נורבגיה, אירלנד וספרד. בעקבות המהלך הזה ישראל החזירה את השגרירים משלוש המדינות. באירלנד ישראל סגרה את השגרירות לחלוטין. ישראל העבירה מסרים חריפים לפריז, לפיהם עליהם לקחת בחשבון תגובה ישראלית חריפה מאוד. בין האפשרויות: סגירת הקונסוליה הצרפתית בירושלים ומהלך של החלת ריבונות ביו"ש. "הצרפתים יודעים שאם יעשו את זה יהיה לכך מחיר", אמרו בכירים בישראל. שר החוץ גדעון סער גם הבהיר זאת בשיחה עם מקבילו הצרפתי, ז'אן נואל בארו.
דיפלומט מערבי בכיר אמר כי הסעודים רצו בהכרה במדינה פלסטינית בוועידה: "בן סלמאן זקוק למשהו. הוא רצה לעשות מהלך ורצה לנצל את הכוח הדיפלומטי של צרפת. הכוונה היא להחיל את המדינה הפלסטינית גם על עזה. הפרדה בנושא הזה בין עזה לגדה רק תחליש את כוחה של ממשלה פלסטינית". לדבריו, יכירו במדינה פלסטינית צרפת, בריטניה, הולנד, ובלגיה. גם לוקסמבורג צפויה להצטרף. ראש ממשלת בלגיה הצהיר לאחרונה שלא יכיר במדינה פלסטינית, אך מקרון לוחץ עליו.
הדיפלומט הבכיר הוסיף כי "80 אחוז מהחברות באו"ם ממילא כבר עשו זאת. אל תראו בהכרה את הנושא המרכזי. בואו ננסה לחשוב על משהו אחר שמונע את הקונפליקט לעוד 30 או 40 שנה. תחשבו על היתרונות הכלכליים של שתי המדינות ועל חידוש היחסים עם מדינות נוספות. ישראל האמינה בטעות ושכנעה מדינות אחרות לא לפתור את הסוגיה הפלסטינית, להניח אותה מתחת לשולחן ולנהל אותה במחשבה שחמאס מורתע".
הסבר אחר למה דווקא עתה מגיע צעד כה חריף מצד שלוש המדינות האלה, הוא התמונות של הילדים ההרוגים והרעבים בעזה שמשפיעות מאוד על קהלים רבים במדינות האלה. בבריטניה וקנדה מדובר בממשלות שמאל שידועות כביקורתיות מאוד כלפי ישראל. מקרון הוא אמנם לא שמאל, אבל פוזל לעבר מצביעי המרכז והשמאל והבון טון עכשיו בצרפת הוא להיות נגד ישראל. אסור לשכוח שבריטניה, צרפת וקנדה כבר הכריזו על אמברגו נשק חלקי או מלא על ישראל מאז פרוץ המלחמה בעזה.
דעת הקהל בכל המדינות האלה נגד ישראל הולכת ומחריפה גם בגלל שלצד הדיווחים שמגיעים מעזה, כל מה ששומעים מישראל זה הצהרות של סמוטריץ' ובן גביר על הרעבה והכרעה. אין קול מתון שמציג תוכנית כיצד לסיים את המלחמה ולהסדיר את המצב, ואין ניסיון לשתף - אפילו למראית עין - את האיחוד האירופי בהסדר ליום שאחרי (בצוק איתן ב-2014 האיחוד האירופי הודיע שיתמוך ויסייע בפירוז עזה, והתעלמנו). לכן, הלחץ הגובר של התקשורת ודעת הקהל מחייב את הממשלות לפעולה כלשהי.
"המארב הדיפלומטי סוכל"
וישנו הסבר נוסף: מנהיגי אירופה תוקעים אצבע בעין לטראמפ אחרי שהוא התנתק מהם. ייתכן שהם גם מזהים את הפערים בין נתניהו לטראמפ ומעריכים שארה"ב לא תגבה את ישראל.
האם זה יגיע להחזרת שגרירים ואולי לניתוקי יחסים? כנראה שלא. אפילו ארדואן לא ניתק היחסים עם ישראל. אבל ייתכן ונראה צעדים כגון החזרת שגרירים להתייעצויות, סנקציות נוספות נגד מתנחלים קיצוניים ואיומים בהשעיית הסכמי סחר – שסביר להניח שיבלמו באיחוד האירופי בעזרת ידידותינו שם, הונגריה וצ'כיה. אבל האיומים בסנקציות עלולים לתת אור ירוק להעמקת "החרם השקט" נגד ישראל: הימנעות מקשרי כלכלה על ידי המגזר הפרטי, בלי הנחיות מלמעלה.
3 צפייה בגלריה
נשיא ארה"ב דונלד טראמפ נואם בחדר הסגלגל של הבית הלבן, הודיע על מגן ההגנה מפני טילים של כיפת הזהב
(צילום: Chip Somodevilla/Getty Images)
גורם במשרד החוץ אמר כי "אנחנו בפני צונאמי אמיתי שילך ויחריף, במצב הכי גרוע שהיינו אי פעם. העולם לא איתנו, הוא רואה על מסכי הטלוויזיה מאז נובמבר 2023 רק ילדים פלסטינים מתים והשטחה של בתים ונמאס לו. ישראל לא מציעה שום פתרון, שום הסדר ליום שאחרי. החרם השקט היה פה קודם והוא ילך ויתעצם, אסור להקל בזה ראש. אף אחד לא ירצה להיות מזוהה עם ישראל".
עם זאת, אמש טען מקור מדיני כי "המארב הדיפלומטי סוכל. כל מה שראינו ב-36 השעות האחרונות זה חלק ממהלך מתוכנן, שידענו עליו ונערכנו היטב. בשורה התחתונה השפה של ההחלטה מאוד מתונה. אין לך שפה של השעיה. לא שוברים את הכלים, אלא מדברים במונחים של בחינה מחדש ותהליך. התוצאות יוצאות דופן בהצלחה שלהם: 17 נגדנו, 10 בעדנו. האיכות קובעת. גרמניה, איטליה, צ'כיה, יוון, קפריסין, הונגריה, בולגריה וקרואטיה בעדנו. שר החוץ סער עבד מאוד קשה ועשה מרתון טלפונים עם שרי חוץ, וגם שגרירי ישראל התאבדו על זה. בריטניה, צרפת וקנדה צריכות להתבייש. מי שתמך בהודעה שלהם זו חמאס. זו קריאת השכמה, שחמאס תומך בך".
