בבית החולים אסותא באר-שבע נשלמות ההכנות לפתיחה החגיגית בעוד שבועיים. מעבר לטקסים ולרחפן שממרק את המבנה החדש, מציב בית החולים יעד שאפתני לקיצור תורים לניתוחי ילדים - נושא כאוב שממחיש את פערי מרכז-פריפריה. "אנחנו מבצעים את הניתוחים האלה למרות שלא מרוויחים מהם, מהסיבה הפשוטה שזה צורך של האוכלוסייה בנגב", אומר ד"ר אברהם (אבי) יצחק, הרופא הראשי של בית החולים.
דוח מבקר המדינה שפורסם במאי 2023 הצביע על פערים חריגים בזמני ההמתנה לניתוחים בילדים בין המרכז לפריפריה. זמן ההמתנה לניתוח כפתורים למשל (המסייע בניקוז הנוזלים המופרשים בתעלת האוזן, כך שלא תיפגע התפתחות השמיעה) עמד ב-2022 על 26-24 שבועות בחלק מבתי החולים בדרום. לעומת זאת, במרכז עמד זמן ההמתנה על 16-3 שבועות.
זמני ההמתנה היו גבוהים גם לניתוח השכיח לכריתת שקדים – ממוצע של 15.4 שבועות בכל הארץ. באסותא באר-שבע מתכוונים לתת את השירות תוך שבועיים לכל היותר. "יש פערים בין המרכז לדרום, וזו ההזדמנות שלנו להביא בשורה אמיתית", הוסיף גידי לשץ, מנכ"ל אסותא מרכזים רפואיים.
באסותא באר-שבע, בית חולים פרטי, יפעלו גם לקיצור תורים לניתוחים אורתופדיים, כמו החלפת מפרקים, לשבועות בודדים בלבד. "זה אמנם לא ניתוח חירום, אבל זה כואב, זה סבל", אמר ד"ר יצחק. הוא הבהיר כי "בניגוד למה שרבים חושבים, 90% מהשירות שלנו הוא ציבורי, לחברי כל קופות החולים, באמצעות טופס 17".
בבית החולים יפעלו חמישה חדרי ניתוח מבוקר ועד ערב. כל חדרי הניתוח, מכוני ההדמיה והמערך התומך ממוגנים מפני טילים. מלבד מערך דימות מתקדם, יפעלו במקום בין היתר מכון עיניים, מרפאת כאב וכן מרכז בריאות לגבר.
אסותא באר-שבע הוא חלק ממהפכת בריאות שתתרחש בשנים הקרובות בדרום, הכוללת גם את פתיחת בית החולים על שם שמעון פרס בבאר-שבע ב-2031. עם זה, קשה להתעלם ממצוקת כוח האדם בדרום, והחשש כי בתי החולים יאלצו לשאוב רופאים ואחיות זה מזה. "אנחנו הולכים לדבר עם בתי ספר לרפואה, בתי ספר לאחיות ובית ספר לטכנאות, כדי לגייס את בעלי התפקידים האלה", אומר ד"ר יצחק.
לצד ההתרחבות והחדשנות, הרגולציה הקיימת לעיתים יוצרת חסמים, ובאסותא נאבקים לקבל אישור להוספת מכשיר פט-סיטי (PET-CT). "כשאבא שלי בן ה-80 חלה בסרטן, הוא היה צריך לנסוע מבאר-שבע לאשדוד או לתל-אביב, כי המכשיר היחיד בנגב התקלקל במשך חודשים", הוא אומר.
באסותא באר-שבע לא יהיה חדר מיון. בבית החולים תפעל מחלקת טיפול נמרץ לטיפול במקרה של סיבוך לאחר ניתוח. במקרים שתחול הידרדרות ש"אסותא לא יודעת להתמודד איתה", יועבר המטופל לבית חולים אחר.
ד"ר יצחק (54) עלה מאתיופיה לפני 33 שנה, כשהיה בן 19, מבלי שידע עברית. הוא הפך לסטודנט הראשון בישראל לרפואה מקרב יוצאי אתיופיה. "אם אנחנו מדינה מתוקנת, זה לא עניין שצריך לדבר עליו", הוא מדגיש.
לתחום הרפואה הגיע רק במקרה. "סיימתי תיכון באתיופיה בגיל 15", הוא מספר. "כמה ילדים בשכונה התערבו 'בוא נראה אותך מתקבל לרפואה'. התערבנו על פחית קולה, וזכיתי. אחרי ששתיתי אותה, התחלתי לחשוב מה זה אומר".
בעקבות מלחמת האזרחים באתיופיה, עלה לישראל לאחר כשלוש שנות לימודים, אז נאלץ להתחיל את הלימודים מהתחלה. הוא התגייס לעתודה ולמד באוניברסיטת בן-גוריון בבאר-שבע. בצבא כיהן בתפקידים רבים, האחרון שבהם כמפקד רפואה של פיקוד הדרום. בהמשך שימש גם כקצין רפואה ראשי בכבאות והצלה.
במלחמה נשלח מטעם המדינה למדינות אפריקה לצורך הסברה. "אני כירורג, אלוף משנה, אבל לא תופס מעצמי יותר מדי", אומר ד"ר יצחק. "כל אדם צריך לקבל את המענה הרפואי במקצועיות ובגובה העיניים".
