בצילום: רז (43), מישל (36), יונתן (12), אריאל (4)
הדירה? 5 חדרים. נרכשה לפני 3 שנים ב-2.2 מיליון שקל. רז: ״אשדוד מאוד התייקרה. היום דירות כאלה נמכרות כבר ב-2.7 מיליון שקל״.
אשדוד? רז: ״אני נולדתי באשדוד ומישל ממקסיקו. תמיד רציתי לגור קרוב להורים ולים. אני אוהב את הים קרוב״.
איך הכרתם? רז: ״עשיתי טיול של אחרי צבא לדרום אמריקה. נסעתי עם חבר ומה שעניין אותנו, למצוא את המקומות הכי שווים כדי לגלוש. ככה הגענו למקסיקו לעיר קטנה באזור וואחאקה על הים. הייתי בן 22 וחצי ויצאנו לבלות ומחוץ לדיסקוטק, שלא רצו להכניס אותנו, ראיתי אותה בפעם הראשונה״. מישל: ״הייתי בת 16 והוא וחבר שלו התחילו לריב מי יתחיל איתי״. רז: ״הייתי אז ילד אחרי צבא, זו תקופה כזו. אתה בעיירה מגניבה כזו ואתה מחפש לבלות. מישל עבדה אז במועדון״.
מועדון? מישל: ״זה היה מועדון מפואר עם בר ממש גדול שמאחוריו היה אקווריום ענק, והייתי שוחה באקווריום כחלק מהאווירה של המקום״. רז: ״התחלנו לריב אני והחבר מי גונב אותה. שרפתי אותו בשנייה אבל לא ידעתי שזה ישנה לי את החיים״.
החיים השתנו? רז: ״עברתי שבע שנים של מקסיקו וחזרה. חצי שנה פה, חצי שנה שם. כל פעם עזבתי וחזרתי״. מישל: ״הוא נשאר לגור אצלי כשהוא היה מגיע למקסיקו. ובאחת הפעמים אמרתי לו שאבוא איתו כי עניין אותי להכיר את ישראל. אבל זה לקח עוד זמן כי אבא שלי נפטר ולא רציתי להשאיר את אמא שלי לבד ורז נשאר איתנו לעזור״. רז: ״למשפחה שלה יש הוסטל בעיירה ונשארו שתי אחיות והאמא, אז עשיתי מה שגבר צריך לעשות כשראש המשפחה לא נמצא. כמובן שגם גלשתי. מי שנדבק בחיידק לא יכול להפסיק״.
חזרה לישראל? רז: ״בשלב מסוים החלטתי שאני רוצה לחזור ומישל הצטרפה בהתחלה לטיול אבל הנה היא פה״. מישל: ״אני באתי לטיול. רציתי להכיר את המשפחה שלו ולא עבר לי בראש שאשאר. רז הציע לי ללמוד עברית וחשבתי שאני באה לשנה אבל רז אמר שאין כמו בישראל. האמת - רק כשיונתן נולד נפל לי האסימון שאני בעצם עברתי לישראל ואני פה. כשאני חוזרת לבקר שם אני פתאום שמה לב להבדל. פה כולם כל היום בלחץ וממהרים ועובדים. שם הכל רגוע וכלום לא זז. פעם לא הבנתי אותו כשהוא היה מתעצבן שהכל הולך במקסיקו לאט. לא הצלחתי להבין על מה הוא מדבר. היום זה ברור. אני אוהבת את הארץ אבל גם מאוד אוהבת את מקסיקו ועוד לא ויתרתי על החלום לגור גם שם. יש לנו גם את ההוסטל שם שאחותי מנהלת״. רז: ״אני אוהב את הארץ וזה המקום שלנו בסוף, אבל מי יודע. אולי עוד נחיה שם איזו תקופה. אולי נרוויח שם קצת פחות אבל אפשר לחיות שם טוב גם עם פחות״.
מה אתם עושים? מישל: ״מגיל 18 אני עובדת בנמל בגולד בונד, זו חברת אחסנה ולוגיסטיקה של מכולות. האמת שהתחלתי עוד לפני לפני שידעתי עברית. אבא של רז היה מנופאי בנמל והוא עזר לי למצוא את העבודה. התחלתי בעבודה פקידותית ולאחרונה עברתי למחלקת כספים״. רז: ״צריך קשרים, בעיקר שאתה חדש בארץ. אבא שלי ז״ל היה חבר ועד ומנופאי מוכר באשדוד עשרות שנים והוא ניסה לעזור לה כדי שלא תרגיש פה לבד״.
רז? ״יש לי את מועדון הגלישה אלוהה, זה המועדון הכי חזק בעיר. אחי הגדול פתח אותו כתחביב כי הוא גם עובד בנמל. אבא שלי רצה שגם אני אעבוד בנמל אבל אמרתי לו שזה לא מעניין אותי ואני הולך לגלוש במקסיקו. הוא שמע את זה ואמר לי ׳שלא תמצא איזו מקסיקנית ותתחתן איתה׳, והנה זה באמת מה שקרה. יש כאלה שאומרים לי שאני פראייר אבל אני לא מתחרט לרגע שאני לא עובד נמל. אני עושה היום מה שאני אוהב, וכל יום בים״.
גלישה? רז: ״אני מלמד גלישה ילדים. זה הרבה יותר חזק בקיץ ועכשיו אני בשיא העבודה של רישום הילדים לקייטנות. גולשים גם בחורף למרות שזה כמובן פחות חזק. אני אחרי פציעה ומחכה כבר לחזור לגלוש גם כן. בינתיים אני גולש באינטרנט. מי שהדביק אותנו זה אחי טוני, שהיה בין הגולשים הראשונים של אשדוד, והוא לימד את אחי דני שהעביר את זה אליי. כל המשפחה וכל הילדים של כולם גולשים. גם הילדים שלי עמוק בפנים״.
מצב כלכלי? רז: ״הכל באוויר אבל הכל בסדר. בקיץ יותר טוב ובחורף אני פחות מחייך אבל זה כל בעל עסק שיש לו עליות וירידות, אבל בפועל לא חסר לנו כלום. מינוס בקטנה כמו לכולם. אני לא כל כך מחושב וחי את הרגע. לנו יש את האופציה של מקסיקו וכשאני משווה - פה עושים יותר כסף אבל הוא גם הולך הרבה יותר מהר וההוצאות גדולות. שם יותר קשה לעשות כסף אבל החיים זולים אז זה אותו באלנס. העיקר שאני עושה מה שאני אוהב בים. הנפש יותר חשובה מהכסף ומהכל״.
הבילוי שלכם? רז: ״אנחנו אוהבים לצאת, לבזבז בעיקר במסעדות וברים של החברים שלי פה בעיר, ומדי פעם גם מחוץ לעיר״.
