תפקידו של מפקד פיקוד המרכז בצה"ל מעולם לא היה פשוט. זהו תפקיד שדורש איזון עדין בין ביטחון, פוליטיקה וצורכי הציבור, במיוחד ביהודה ושומרון, שם התושבים חיים את המציאות הביטחונית היומיומית וסופגים את מחיר הפיגועים.
ראשי ההתיישבות, בצדק, נאבקים למען ביטחון תושביהם, לעיתים מול קציני הצבא, הריבון בשטח. המתח הזה מוביל לביקורת, שלעיתים היא לגיטימית ונשענת על עובדות, ולעיתים - כמו בקמפיין שרץ בימים אלה נגד האלוף אבי בלוט - היא מנותקת מהמציאות.
הביקורת המרכזית נגד האלוף בלוט טוענת כי הוא מונע תקיפות אוויריות ביהודה ושומרון ומסכן לוחמים בשטח בכך שאינו מספק להם מענה הולם. על מה הביקורת נשענת? על כך שצה"ל לא ביצע תקיפות מהאוויר כבר מספר שבועות, משל היה מדובר בחלוקת דוחות תנועה במרכז תל-אביב.
למול הביקורת הזו חשוב להתבונן בנתונים ולהבין מה באמת קורה ביהודה ושומרון. על פי דוחות שב"כ, אפריל השנה היה החודש עם מספר הפיגועים הנמוך ביותר בחמש השנים האחרונות - 46 בלבד, זאת לעומת 510 בשיא של אוקטובר 2023. הממוצע החודשי ב-2024 עמד על 115 פיגועים, וב-2025 הוא צנח ל-57. זהו הישג משמעותי, אם כי המספרים עדיין גבוהים.
מאז תחילת מלחמת חומת ברזל בצפון השומרון, בהובלת האלוף בלוט, נעצרו 1,600 מחבלים, 126 חוסלו ו-584 כלי נשק ומטענים נתפסו. מחנות הפליטים בג'נין, טולכרם ונור א-שמס, שהיו מוקדי טרור, הפכו מאז לשטחי רפאים. צעדות חמושים, שהיו מחזה נפוץ רק לפני חודשים ספורים, נעלמו. לוחמי צה"ל שולטים כעת פיזית בשטח: הם תפסו בתים והם מבצעים פשיטות מול אויב שנמצא במנוסה.
הטענות על היעדר תקיפות אוויריות מופרכות: כשיש יעדי טרור, צה"ל תוקף. לפני כמה חודשים, קודם שכבש צה"ל את המחנות, היה בכך צורך. מחבלים נעו על גגות הבתים בין הסימטאות ובמחילות תחת מסגד או בית מגורים. כעת המצב שונה. המחבלים במנוסה והצבא צד אותם.
תקיפות לשם תקיפות הם לא יעד - חיסול המחבלים והטרור הם היעד. הדבר דומה לטנקים שפוזרו במבצע שנערך בג'נין לפני מספר חודשים. התמונות עשו את שלהן, אבל הטנקים ישבו שם בחוסר מעש.
הפיגוע הנורא שבו נרצחה צאלה גז ז"ל בשומרון, בשבוע שעבר, טילטל את התושבים וחשף כשל הגנתי. הביקורת על אירוע זה ראויה וחשובה. כמו גם על פריסת מחסומים במקומות מסוימים. תחושת הביטחון התנפצה, במיוחד לאור אירועי ירי קודמים באותו אזור שלא טופלו. האלוף ושב"כ, שמביאים מאות סיכולים, חייבים לתחקר את הכישלון העמוק הזה. אך להפנות אצבע מאשימה על היעדר תקיפות מהאוויר או סיכון לוחמים? זו טענה שאינה נשענת על המציאות.
בלוט, בניגוד לקודמיו, נמנע מעימותים מיותרים עם ההתיישבות. הוא פועל במסגרת החוק, תומך במדיניות שר הביטחון ישראל כ"ץ ומאפשר לשינויים ההיסטוריים שמוביל השר בצלאל סמוטריץ' ביהודה ושומרון להתממש. הוא מעניק חופש פעולה לאוגדת איו"ש ולמפקדי החטיבות, מעצב מחדש את המרחב הביטחוני ומצליח למנוע התפרצות אינתיפאדה, בניגוד לתחזיות המודיעין.
ביקורת היא כלי חשוב לשיפור, אך היא חייבת להיות מבוססת. כשמטיחים האשמות ללא בסיס, כמו אלה המופנות כלפי בלוט, נרמס השיח הציבורי ונפגעת היכולת להתמקד במה שחשוב באמת - ביטחון התושבים והמשך המאבק בטרור, בטח ביהודה ושומרון שם המציאות יכולה להשתנות ברגע. הגיע הזמן שהביקורת תתמקד בעובדות ולא בפופוליזם.
