יממה לאחר שבג"ץ פסק שפיטורי ראש שב"כ היו לא חוקיים בגלל ניגוד העניינים של ראש הממשלה בנימין נתניהו ולאחר שהיועמ"שית קבעה כי הוא מנוע מלמנות בינתיים ראש שב"כ חדש, נתניהו החליט לא לחכות ועולה שלב בקרב הרשויות. למרות הודעת היועמ"שית, הודיע נתניהו אמש כי החליט למנות את האלוף דוד זיני לראש שב"כ הבא - וכלל לא עידכן בכך את גלי בהרב-מיארה.
זמן קצר לאחר ההודעה של לשכת נתניהו על המינוי, נמסר מטעמה של היועצת המשפטית כי ראש הממשלה פעל בניגוד להנחיה המשפטית. לטענתה, "יש חשש כבד כי פעל כאשר הוא מצוי בניגוד עניינים, ותהליך המינוי פגום". בעקבות זאת, צפויות עתירות לבג"ץ נגד המינוי.
הרמטכ"ל רב-אלוף אייל זמיר עודכן על המינוי רק דקות לפני הפרסום, נתניהו לא התייעץ עימו והוא לא היה שותף לקבלת ההחלטה. בעבר דווח שרעיית ראש הממשלה שרה נתניהו דחפה בעת שהייתה במיאמי למינויו לרמטכ"ל של זיני, אב ל-11 ילדים, וזאת למרות שלא נכלל אז ברשימת המועמדים.
מינוי לא מבוסס
השלב הראשון בדרך להוצאת המינוי לפועל הוא אישור הממשלה. כאשר מבחן בג"ץ מרחף מעל, טרם ההצבעה תדרשנה להיות מונחות לפניה העובדות שיבססו מדוע האדם הוא המועמד לתפקיד ראש שב"כ. בהמשך, על ראש הממשלה לעבור דרך "ועדת גרוניס" שהיא הוועדה המייעצת למינויים לתפקידים בכירים. ועדה זו בודקת את טוהר המידות ואת התאמתם של מועמדים לשבע המשרות הבכירות בממשלה, כמו ראש שב"כ, רמטכ"ל, נגיד בנק ישראל, מפכ"ל ועוד. הנוהג עד כה היה שראש הממשלה, באישור הממשלה, היו עורכים את כל הבדיקות המקדמיות טרם מינוי ראש שב"כ. הפעם, בשל המצב הרגיש שנוצר, ההערכה היא ש"ועדת גרוניס" גם תבדוק את כשירות המועמד ואת התאמתו. "ועדת גרוניס, שתפקידה בדרך כלל לסרוק אם המינוי נעשה כדין ואם המועמד הוא ללא רבב, תצטרך לעשות מלאכה יסודית בבחינת המועמד יותר מאשר בעבר", הבהיר אתמול מקור משפטי.
עם זאת, "ועדת גרוניס" לא יכולה להתכנס שכן היא בהרכב חסר. הוועדה, בראשות נשיא בית המשפט העליון בדימוס אשר גרוניס, כוללת את נציב שירות המדינה ושני אנשי ציבור: משה טרי ופרופ' טליה איינהורן. כיום אין נציב שירות המדינה מכהן, בין השאר מכיון שבג"ץ פסל לפני שבועיים את החלטת הממשלה לשנות את דרכי מינויו. כמו כן, פרופ' טליה איינהורן אינה יכולה להיות חברת הוועדה שכן בנה שרוליק איינהורן, מבוקש לחקירה בפרשת "קאטרגייט". לכן, יש לאתר חבר ועדה אחר. כל אלה ידרשו פרקי זמן משמעותיים.
היועמ"שית בוחנת צעדים
בעוד המשבר צפוי להגיע שוב לפתחו של בג"ץ, במה שיהווה נקודת מבחן משמעותית, בהרב-מיארה טרם החליטה על צעדיה. בימים האחרונים קיימה היוע"משית התייעצויות רבות כדי להנחות את הממשלה בנושא. זאת כאשר נקבע כי ראש הממשלה מנוע מהבחירה ומהאישור בניגוד למקובל על פי חוק, בשל ניגוד העניינים בו הוא מצוי. כמו כן, אם המינוי אכן ייצא לפועל, תצטרך מיארה לקבוע מגבלות בין ראש הממשלה לבין ראש שב"כ בכל הקשור להמשך ניהול חקירות פרשת ה"בילד" הגרמני ופרשת קאטרגייט, הנחקרות גם על ידי שב"כ. השופט עמית קבע ש"מדבריו של ראש הממשלה עצמו עולה כי לתפישתו-שלו, התפתחות החקירות עשויה הייתה להשליך, בין היתר, על עתידו הפוליטי. ראש הממשלה קשר את עצמו בעבותות לחקירות אלו ולתוצאתן, אף אם אינו חשוד בהן".
סערה במערכת הפוליטית
ראש האופוזיציה יאיר לפיד תקף את ההחלטה וקרא לזיני לדחות את המינוי: "נתניהו מצוי בניגוד עניינים חמור בעניין מינוי ראש שב"כ בשל שערוריית קטארגייט, שבמסגרתה האנשים הקרובים אליו ביותר קיבלו כסף ממדינה ערבית תומכת טרור. אני קורא לאלוף זיני להודיע כי אינו יכול לקבל את המינוי עד הכרעת בג"ץ בנושא".
גם יו"ר הדמוקרטים יאיר גולן מתח ביקורת חריפה על המהלך: "הערב משפחת הפשע נתניהו פתחה במתקפה ישירה על מדינת ישראל הדמוקרטית. נתניהו עבר על החוק ופעל בניגוד להחלטת בג"ץ. אנחנו במשבר חוקתי שבו אין לנו ברירה, אלא לנצח".
מנגד, שר המשפטים יריב לוין בירך על המינוי: "אני מברך את ראש הממשלה על החלטתו האמיצה, ההכרחית והחיונית. האלוף זיני הוא האיש הנכון בזמן הנכון, וההחלטה של ראש הממשלה מחזירה סוף-סוף את הסדר הדמוקרטי הראוי על כנו".
