• נדב חנציס – "אם את כבר הולכת". כך נראית תופעת פופ ישראלית ב-2025: זה מתחיל בסרטון טיקטוק של נער אלמוני שצובר תאוצה, מגיע לסטרימינג, הופך שם מיד לסנסציה, ועכשיו "אם את כבר הולכת", סינגל הבכורה של נדב חנציס, מתחרה בלהיטים הכי גדולים. מוקדם לקבוע אם זה עדן חסון הבא או רומן של קיץ, אבל מהלך פתיחה כזה הוא משהו שקשה להתעלם ממנו.
• סווייד – Disintegrate. גם אם העולם פחות שם לב, הפאזה הנוכחית בקריירה המפוארת של סווייד מרשימה למדי, בטח ביחס להרכב שקיים תכף 40 שנה: האלבום הקודם שלהם נתן בראש כאילו השנה היא 1994, ונדמה שגם האלבום הבא, Antidepressants, שייצא בספטמבר, לא מאותת על כוונה להוריד את הרגל מהגז. הוא גם מעיד שהסולן ברט אנדרסון מתעקש לא להזדקן באופן כמעט לא חוקי.
• רנה ראפ – Leave Me Alone. מבין הדור הנוכחי של כוכבות וכוכבי הפופ, רנה ראפ לא רק התברכה בכישרון שמאפשר להיות זמרת ושחקנית, היא גם אחת הנשים הכי מעניינות: פה גדול, מעט עכבות והרבה הומור. ב-Leave Me Alone, הסינגל הראשון מאלבומה הבא, היא משלבת את כל זה (כולל עקיצה לסדרה שבה כיכבה, "חיי הסקס של נערות הקולג'") עם פאנק-פופ קליט וכיפי.
• שרון רוטר – "איך אתה אוהב אותי". לפני כ-30 שנה היא הייתה הקול הפסיכדלי שהפציע בפסקול שכתב ברי סחרוף ל"קלרה הקדושה". אחר כך הגיע הלהיט "ארוץ אליך" ואלבום בכורה יפה וגם חזרה בתשובה ויצירה בעיקר מחוץ למיינסטרים. עכשיו רוטר חוזרת קצת לתקופה ההיא באמצעות שיתוף פעולה עם סחרוף, שהלחין את "איך אתה אוהב אותי" ומוסיף גיטרות וקולות. הוא גם יתארח במופע שלה – לנשים בלבד – במרכז ענב בתל-אביב ב-16 ביוני.
• יוסי מזרחי – "מדריד". שלא בטובתו, שמו של יוסי מזרחי מופיע בתקשורת בעיקר במדורי הרכילות, וביתר שאת מאז הידיעה על סיום נישואיו לנינט טייב. ובכן, עם כל הכבוד, מזרחי הוא קודם כל יוצר ומפיק מוזיקלי מוכשר עם תיק עבודות שמשתרע מתל-אביב ועד לוס-אנג'לס, ועכשיו נערך להוציא אלבום ראשון בעברית. "מדריד", הסינגל השני מתוכו, הוא שיר פשוט טוב (כן, על פרידה), עם צלילי סיטאר שמזכירים את קריירת הסולו של ג'ורג' האריסון, מפוחית בוב-דילנית וקסם עברי לגמרי.
• הפלייליסט של עינב שיף זמין בחשבון של ynet בספוטיפיי
