1. בהצגת סוף השנה של רשי הוא שיחק את גלילאו גליליי. היה רגע שבו הוא הסתכל בטלסקופ, תיאר מה הוא רואה והילדים ציירו על בריסטול את מערכת השמש. יחסית לכיתה ב' הם עשו הצגה נפלאה והייתי ממש גאה בו. אבל בבית הבנתי שהוא לא ממש יודע מי היה גלילאו.
באקט הורי מופתי נכנסתי לסרטון מצויר ביוטיוב. אחרי התגלית המרעישה שכדור הארץ מסתובב סביב השמש, הוא עומד למשפט. בוגד, כופר. הכמרים מטיחים בו שיתנצל, כי השמש סובבת סביב כדור הארץ ולא להפך. תודה בזה או שתוצא להורג, הם אומרים לו. גלילאו מעדיף לחיות, כופר בספר שהוא עצמו כתב. ואז המשפט המפורסם "אף על פי כן נוע תנוע".
2. מה זה אף על פי כן? שואל אותי רשי. זה אומר שלא משנה מה אנחנו אומרים, אנחנו יכולים לצעוק אלפי פעמים שהשמש מסתובבת סביב כדור הארץ. אבל זה לא ישנה את האמת, שהרי אנחנו נעים סביבה. האמת היא אמת, גם אם אסור לומר אותה.
בעידן העובדות האלטרנטיביות אנחנו נלחמים על האמת שלנו. או כמו שאומרים באח הגדול באמרה שהשתרשה: האמת שלי. אבל מה זה האמת שלי? המלחמה כבר הגיעה ליומה ה-600. 600 יום מאז 7 באוקטובר לא חוקרים, לא רוצים לדעת מה האמת. כפכפים או לא כפכפים, בעין השלושה קרו דברים או לא. אנחנו יכולים לא לצפות במה שקורה בעזה. כל מי שהיה בחו"ל וראה בטעות טלוויזיה, הסיט את מבטו. אני הסטתי. זה לא אומר שאם לא רציתי לראות, זה לא קורה. אנחנו רוצים אמת ומפחדים ממנה בו-זמנית. אנחנו לא רוצים לדעת מי מסתובב סביב מי. קטאר, מרגלים, מה זה משנה? צריך להוסיף עוד כאב לכאב הקיים?
3. החטופים סובלים אבל לא מתים. והנה אנחנו יודעים, שהם כן סובלים והם כן מתים. אנחנו יכולים להסיט מבט אלף פעם, לריב ברשתות כאחוזי טירוף, אבל האמת לא משתנה. פנינו לימים מכוערים מאוד, אבל כמו גלילאו אנחנו מעדיפים לא להתמודד עם מכונת הרעל. אנחנו נכנעים בתקווה שהגוף הנע ייעצר. שמישהו, טראמפ, יעשה את העבודה בשבילנו. לא רואים חדשות, אבל הגופים ממשיכים לנוע, גם אם זה לעבר התרסקות.
אז אנחנו לא רואים תחקירים בכלל אלא רק תוכניות. אבל בין הפסודובלה, השירים במסכות והמשימות בבית, כדאי שלא נכחיש את המצב בבית שלנו. כי אנחנו נעים בעוצמה. והמסלול לא מבשר על נחיתה רכה.